שיתוף

מנהלים שמאצילים סמכויות למנהלים אחרים ואף לעובדי מפתח, ומעודדים את העובדים ליזום ולקחת על עצמם יותר ויותר תחומי אחריות, נוקטים בגישת ניהול השונה מאוד ממנהלים שמעדיפים ניהול ריכוזי בעת קבלת החלטות.

יש אמנם חברות שמנוהלות בצורה ריכוזית ומצליחות מאוד, אבל בעקרון, מנהלים ריכוזיים עלולים להוות צוואר בקבוק להחלטות וכתוצאה מכך לעכב את התפתחות וצמיחת החברה.

בעוד שניהול מאציל סמכויות מוביל למידת מחוברות גבוהה, יצירתיות ויכולת הסתגלות מהירה יותר לשינויים, בניהול ריכוזי כל ההחלטות מתקבלות באופן בלעדי על ידי ההנהלה הבכירה (לעיתים גם על ידי המנכ"ל בלבד) ולעיתים קרובות זה מגיע על חשבון מחוברות העובדים, יצירתיות וחדשנות.

להלן 3 הבדלים עיקריים בין ניהול ריכוזי לניהול מבוזר שמאציל סמכויות:

1 גישת קבלת החלטות:

מנהלים שמאצילים סמכויות: מנהלים אלו מחלקים את סמכות קבלת ההחלטות בין העובדים שלהם.

הם מעודדים קבלת תובנות מכל דרגי הארגון, מטפחים תחושת אחריות ושיתוף פעולה. גישה זו מובילה לנקודות מבט ופתרונות מגוונים יותר, תוך שיפור פתרון בעיות וחדשנות.

מנהלים ריכוזיים: מנהלים ריכוזיים שומרים על כל כוח קבלת ההחלטות או רובו, או שהיכולת לקבל החלטות שמורה למעגל קטן של מנהלים.

שיטה זו אמנם יכולה להוביל לקבלת החלטות מהירות יותר, אבל לעתים קרובות היא מגבילה את היצירתיות וחונקת את היכולת של העובדים לתרום בצורה משמעותית ולמצות את הפוטנציאל שלהם ותרומתם לחברה, מה שעלול להוביל לתוצאות לא אופטימליות.

2 מחוברות והעצמת עובדים:

מנהלים שמאצילים סמכויות: על ידי העצמת העובדים שלהם, מנהלים שמאצילים סמכויות  בונים אמון ומעודדים את המוטיבציה של העובדים.

גישה זו מגבירה את מחוברות העובדים, מכיוון שחברי הצוות מרגישים שתרומתם מוערכת.

גישה זו גם מטפחת תרבות ארגונית של אחריות, שבה עובדים נוטים יותר לקחת יוזמה ולקחת אחריות על המשימות שלהם.

מנהלים ריכוזיים: מנהלים המסתמכים על שליטה ריכוזית נוטים לבצע מיקרו-ניהול ולהכתיב משימות, מה שעלול להוביל לתחושת ניתוק של העובדים וחוסר מוטיבציה.

עובדים בסביבות כאלה עלולים להרגיש שההשקעה שלהם אינה מוערכת, וכתוצאה מכך מורל נמוך יותר ותפוקה מופחתת.

3 הסתגלות של הארגון לשינויים:

מנהלים שמאצילים סמכויות: בסביבה עסקית המשתנה במהירות, מנהלים שמאצילים סמכויות מטפחים בכך אג'יליות.

העובדים יכולים להתאים עצמם טוב יותר לשינויים משום שקבלת ההחלטות היא מבוזרת.

הביזור מאפשר תגובות מהירות יותר לאתגרים ולהזדמנויות. מודל שיתופי זה מעודד למידה מתמשכת וגמישות.

מנהלים ריכוזיים: מבני ניהול ריכוזיים יכולים להתקשות ביכולת הסתגלות לשינויים, בגלל צווארי הבקבוק שנוצרים בקבלת ההחלטות.

צווארי בקבוק אלה מאטים לעיתים קרובות את יכולתו של הארגון להגיב לשינויים, מה שהופך אותו לפחות אג'ילי ויותר פגיע לשינויים בשוק או לשיבושים תפעוליים.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה