יש ארגונים רבים שיכולים להמשיך להעסיק את רוב עובדיהם מהבית, או לכל הפחות את חלקם.
וכאשר שיעור לא קטן של עובדים ממשיכים לעבוד מהבית, לארגון קל יותר ליצור חללי עבודה מרוחקים עבור העובדים שכן יכולים או צריכים להגיע למשרד.
עם זאת, יש לא מעט ארגונים שאופי העבודה בהם לא מאפשר עבודה מהבית כלל. לא מדובר בארגונים שמנהליהם חוששים מפני ירידה בתפוקה של העובדים מהבית אלא בארגונים שמבחינה מעשית לא ניתן לעבוד בהם משום מקום אחר חוץ מאשר ממבנה הארגון, כמו למשל עובדי ייצור, עובדים במסעדות, עובדים בחנויות ובסופרמרקטים וכו.
עבור ארגונים אלה יש לחשב את מידת הסיכון ופוטנציאל החשיפה לאנשים אחרים, בין אם לקוחות או עמיתים.
כדי לשקלל את מידת החשיפה לאחרים ואת הסיכון לעובד עצמו ולאחרים, יש לקחת בחשבון את 3 גורמי הסיכון העיקריים:
1 מהו סוג הקשר של העובדים עם אחרים (לקוחות, עמיתים, שותפים).
2 באיזו מידה ניתן או לא ניתן להמנע מקרבה פיזית בין האנשים.
3 השתייכותו של העובד לקבוצות סיכון וחשיפה אפשרית שלו לקורונה.
מדובר בעובדים שעיסוקם הוא למשל בתחומי התחבורה והשירותים, קופאיות, עובדי בנקים ודואר, ואחרים. במילים אחרות, כל עובד שטבע עבודתו הוא עבודה עם קהל ו\או שעבודתו תלויה במכשור מסויים שיכול להיות רק במקום העבודה.
בנוסף, מחקרים שבוצעו בארה"ב בקרב עובדים מצביעים על כך, שלעובדים שהכנסתם נמוכה אין בדרך כלל אפשרות לעבוד מהבית.
מהמחקרים עולה, כי כ-9.2% בלבד מקרב העובדים בעלי ההכנסה הנמוכ יכולים עבוד מהבית, לעומת כ-61.5% מבעלי ההכנסה הגבוהה ביותר.
ארגונים שאינם יכולים להעסיק עובדים מהבית מחוייבים לשמור על בריאותם של העובדים ושל הלקוחות תוך הקפדה על כללי משרד הבריאות, ובראש ובראשונה שמירת מרחק, מדידת חום, לוודא עם העובד שאינו משתעל ושקרובי משפחתו והאנשים איתם בא במגע יומיומי אינם חולים.
בנוסף, יש לבדוק עם העובדים אם יש להם קשרים עם עובדים אחרים שעיסוקם מציב אותם בסיכון גבוה, או תחביבים שמפגישים אותם עם אנשים בסיכון או כאלה שנפגשים על בסיס יומי עם אנשים רבים אחרים.
כל ארגון חייב לוודא שיש לו את כל הפרטים הללו לגבי עובדיו שכן רק כך יוכל המעסיק לנקוט בצעדים המתאימים להפחתת הסיכון.
כחלק מתנאי שמירת המרחק יש לצמצם כל קשר אישי, לנקוט בכל אמצעי הזהירות ולהקפיד על הגבלת האינטראקציות בין אנשים.
עובדים שנמצאים בקשר הדוק או קבוע עם לקוחות, עמיתים או אנשים אחרים הם עובדים שסיכוייהם להיחשף לקורונה גדולים יותר מאשר סיכוייהם של עובדים אחרים.
לכן, בארגונים אלה חשוב שבעתיים להקפיד על אמצעי בטיחות לרבות אספקת מסיכות וציוד מגן אחר לעובדים.
כמו כן, בארגונים אלה יש להקפיד הקפדה יתרה על הפרדת תחנות העבודה ועל ביצוע השינויים הנדרשים בחלל העבודה.
המטרה היא לצמצם ככל האפשר כל סוג של קשר פיזי קרוב עם אחרים, והצבת חסמים בין עובדים ללקוחות, במטרה למזער את הסיכון לחשיפה.
בנוסף, יש להגביל מאוד את התדירות של האינטראקציות הקבוצתיות ואת מספר האנשים בכל קבוצה.
במידת הצורך, יש להעביר את הפגישות פנים אל פנים למפגשים וירטואליים, או לחלופין, להציב מגבלה על מספר האנשים שנכנסים לחדר אחד.
זאת ועוד, כל ארגון חייב לקחת בחשבון את הצורך של עובדיו להגיע לעבודה בתחבורה הציבורית.
מומלץ מאוד לארגונים (שיכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה תקציבית) לספק ציוד הגנה אישי לרבות מסיכות לעובדים שחייבים להשתמש בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודה.
