ככל שעובר הזמן והפתרון לנגיף הקורונה אינו נראה באופק, כך הולכים וגוברים הסיכויים למעבר של עבודה מהבית בטווח ארוך מאד.
לאור העובדה שכבר ברור כי העבודה מהבית אינה מצב זמני, על הארגונים להיערך לקראת "שהייה ארוכה" במצב זה.
כאשר הגבולות הגיאוגרפיים מצטמצמים, והתלות של העובדים והארגונים בטכנולוגיה הולכת וגוברת, יש להציב בראש סדר העדיפויות את השמירה על המשכיות עסקית ואת היכולת לוודא שהעובדים יוכלו להמשיך לעבוד מביתם, בלי שרצף העבודה יקטע.
כך קרה, שבין לילה עברו ארגונים שלמים ממצב של עבודה במשרד למצב של עבודה מהבית.
בשבועות האחרונים החלו להחזיר חלק מהעובדים למשרד אבל כעת נראה שרוב העובדים יצטרכו להמשיך לעבוד מביתם עוד זמן לא קצר.
אין ספק שהיערכות זו דורשת היערכות במישור הטכנולוגיה כדי לאפשר תקשורת שוטפת בין העובדים ובינם לבין המנהלים. אבל לא פחות חשוב מכך, יש להכין את העובדים לסוג חדש של סביבת עבודה.
כדי להיערך לסביבת עבודה מסוג שהעולם לא הכיר עד כה, יש להתחיל ב-2 עקרונות בסיסיים שהינם מהותיים להצלחת השיטה:
1 העקרון הראשון הוא ללמד את העובדים איך לנהל את זמן העבודה מהבית בצורה יעילה:
אחרי הכול, ניהול זמן הוא אחד המפתחות המרכזיים לעבודה יעילה מהבית. עובדים רבים (שעובדים מהבית) מצאו עצמם לפתע עובדים אנשים התחילו למצוא את עצמם עובדים שעות ארוכות מול המסכים.
זמן האיכות עם המשפחה נעלם, למרות, ואולי דווקא בגלל, השהות הארוכה של כל בני המשפחה בבית אחד.
מצב זה, של עבודה על פני כל היממה, עלול במקרים רבים מאוד להוביל לשחיקה. לא ביום אחד, אבל בהדרגה.
לכן רצוי שכדי להיות יעילים יותר בזמן העבודה מהבית, העובדים ילמדו לאזן את זמנם בין המשפחה לעבודה תוך שיקול דעת, ולדעת מתי להתנתק מהמחשב כדי למלא מצברים לקראת יום המחרת.
בסופי שבוע רצוי שהעובדים לא יעבדו כלל, וינצלו זמן זה כדי להתאוור מהמחשב, בין אם עם בני המשפחה או בפיתוח תחביב שננטש לאחר שנים של עבודה במשרד שעות ארוכות כל יום.
על פניו זה נשמע כאילו זו הצעה להזניח את חובותיו של העובד לארגון, אלא שבפועל, יש לכך השפעה טובה מבחינת יעילות העבודה והשפעה חיובית ביותר על התפוקה.
2 העקרון השני הוא להקנות לעובדים הלך רוח של התכווננות לצמיחה:
מיומנות נוספת הנדרשת לעובדים כדי לעבוד ביעילות מהבית בתקופה זו שאין עליהם פיקוח של מנהל שיושב בחדר לידם, היא להיות בעלי חשיבה מוכוונת צמיחה.
יש לעודד את העובדים להמשיך להיות אופטימיים למרות המצב ואי הוודאות, ובה בעת לשמור על חדוות היצירה שלהם ועל הלך הרוח של שאיפה לצמיחה.
יש ללמד את העובדים להיות כל הזמן בתחושת מודעות עצמית מפותחת, ולראות בכישלונות אבן דרך להצלחה בעת שהעובד מנווט בטריטוריות לא מוכרות ושבשלב זה עדיין אינן מוגדרות.
לכל אורך הדך על העובדים להמשיך ללמוד ולעבור הכשרות. למרות שהם עובדים מהבית, ואולי כעת אף בגלל העבודה מהבית, הכשרה ולימוד מיומנויות חדשות צריכות להיות נר לרגלי עובדים ומנהלים כאחד.
