פרודוקטיביות היא אחד ההיבטים החשובים ביותר בניהול העסקי של הארגון. במצב התחרותיות כיום, עובדים רבים מרגישים לחוצים לעבוד שעות ארוכות, להתחרות זה בזה ולהתפקד עד קצה גבול היכולת.
אבל מסתבר שהגישה הזאת גורמת יותר נזק מתועלת. היא משפיעה לרעה על המורל ועל הרווחה הנפשית של העובדים, יוצרת מתח מיותר ומובילה לשחיקה שגוררת איתה רגשות אשמה.
יתרה מכך, העבודה מהבית לא הופכת את הדברים לקלים יותר. ממחקרים שנעשו בארה"ב עולה, כי כ-70% מהעובדים שעובדים מהבית, עובדים בסופי שבוע, וכ-45% מהם מחוברים למערכות הארגון במהלך השבוע במשך זמן רב יותר מאשר לפני פרוץ מגיפת הקורונה.
על מנהלי משאבי האנוש מוטלת האחריות לטפל בבעיות אלו ולנקוט בצעדים הדרושים למניעת שחיקת עובדים.
עבודה בשעות רבות וארוכות יותר היא לא בהכרח עבודה שמייצרת תוצאות טובות יותר. למעשה, במקרים רבים ההיפך הוא הנכון.
במקומות רבים בעולם יש ארגונים שעוברים לשבוע עבודה מקוצר יותר ומשיגים תוצאות מצוינות, לרבות עלויות תקורה נמוכות יותר ושיפור ברווחת העובדים.
להלן שני מיתוסים רווחים על פרודוקטיביות שכדאי לבחון אותם מחדש:
1 עובדים שמתעוררים מוקדם יותר בבוקר הם פרודוקטיביים יותר:
מעסיקים רבים, כולל אלו המאפשרים עבודה מרחוק, מצפים מהעובדים שלהם לקום מוקדם בבוקר. המיתוס שהשתרש במשך השים הוא שעובדים שהם אנשי בוקר הם פרודוקטיביים ומצליחים יותר מאשר אלו שהולכים לישון מאוחר. מחקרים מראים שזה רק עוד מיתוס.
יש מחקרים שעולה מהם, כי רק כרבע מכלל האנשים מתוכנתים מבחינה ביולוגית להתעורר מוקדם. עוד עולה מאותם מחקרים, כי כמחצית מהאוכלוסייה אינה מכוונת בוקר או ערב, אלא יש בה שילוב של השניים.
משכימי הקום נוטים אמנם להיות מאושרים ומאורגנים יותר, אבל אנשי הלילה הם לרוב יצירתיים יותר ופתוחים לחוויות חדשות. עוד מתברר, כי הם אנשי הלילה גם נוטים לתפקד טוב יותר במבחני זיכרון ויש להם כישורים קוגניטיביים מעולים.
היכולת להתעורר מוקדם תלויה בשעון הפנימי של גופו של העובד. גם הגנטיקה משחקת תפקיד. אם עובד נוטה באופן טבעי להתעורר מוקדם יותר, אין זה הגיוני לשנות את השגרה שלו. ואותו דבר אמור לגבי עובדים שנוח להם להתעורר מאוחר יותר. מידת הפרודוקטיביות של העובד תלויה בדרך שבה הוא מנהל את הזמן שלו.
במילים אחרות, עובד יכול להתעורר ב-10.00 בבוקר, לעבוד עד 18.00 ולהספיק בדיוק כמו עובדים שמתעוררים עם שחר. האלטרנטיבה לגבי אלה שמתקשים להתעורר מוקדם היא, שהם יקומו מוקדם יותר, ובמקום לעבוד ולהיות פרודוקטיביים הם יהיו עסוקים בלנסות להשאר ערים.
עם זאת, יש מקרים בהם עובדים חייבים לקום מוקדם כדי להשתתף בפגישה, לסיים פרויקט או לנסוע לעבודה. במקרים כאלה, כדאי להמליץ לעובדים לתכנן מראש את כל הפעולות הנדרשות מהם באותו יום.
2 תכנון מידת הפרודוקטיביות של יום העבודה לפרטי פרטים עד לרמה של שעות:
בשוק התחרותי הקיים כיום זה, נהוג להורות לעובדים לתכנן ולמקסם את הפרודוקטיביות של כל רגע מיום העבודה שלהם. אלא שמתברר שההרגל הזה יכול דווקא להזיק, ולהוביל לירידה בפרודוקטיביות.
ראשית, רוב האנשים זקוקים לכמה שעות עבודה לפני שהם מגיעים לתפוקה הגבוהה ביותר שהם יכולים להשיג.
שנית, לאדם הממוצע יש שני זמנים במהלך היום שבהם הם יכולים להגיע לפרודוקטיביות שיא: בצהריים המוקדמים ובשעות הערב המוקדמות.
גורמים חיצוניים, כמו לחץ יומיומי, חוסר שינה ובעיות אישיות, יכולים להשפיע לרעה על המיקוד הנפשי.
בהנתן הגורמים הללו, אין לצפות מהעובדים להיות פרודוקטיביים בכל רגע ורגע. יש כמה גורמים שכדאי לקחת בחשבון כאשר מקצים משימות לעובדים וקובעים להם לוחות זמנים.
לדוגמה, אפשר לבקש מהעובדים להשלים את המשימות החשובות ביותר שלהם בסביבות הצהריים ולפני שש בערב.
לפעמים כדאי לעודד אותם לבלות את השעות הפחות פרודוקטיביות שלהם במשימות פחות תובעניות כדי שיוכלו להיות יותר ערניים וממוקדים בהמשך היום.
