עובדת שפוטרה לאחר שמעסיקה טען כי יצאה לעשן פעמים רבות, שוחחה בטלפון בשיחות אישיות ונהגה לאחר באופן קבוע, תקבל פיצוי של 13 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע, ובנוסף 2000 שקלים הוצאות משפט.
בית הדין לעבודה העדיף את גרסתה של העובדת שטענה כי אינה מבינה למה פוטרה, וקבע כי המעסיק פיטר אותה בחוסר הגינות ותום לב.
פקידה שפוטרה לאחר חמש שנות עבודה הגישה תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקה לשעבר, בטענה כי פיטוריה מצדיקים פיצוי עבור פיטורים שלא כדין.
בית הדין האזורי לעבודה פסק כי המעסיק פיטר אותה ללא סיבה מוצדקת, כי הנימוקים שסיפק חוטאים לאמת, וכי לא נערך לה שימוע כדין ולא ניתנה לה הזדמנות להשמיע את דבריה.
פרטי המקרה: הפקידה החלה את עבודתה בחברה בתפקיד מחליפה של עובדת שיצאה לחופשת לידה, ועבדה שבע שעות ביום.
לאחר חזרתה של העובדת מחופשת הלידה, צומצמה משרתה (של העובדת שפוטרה) לחמש שעות ביום. לטענתה, הצמצום בהיקף משרתה בוצע באופן חד צדדי, ובלי לבקש את הסכמתה, כאשר המעסיק הבטיח לה מפעם לפעם שיחזירה להיקף משרה כבעבר.
המעסיק הכחיש טענה זו ואף צירף טופס המסכם את תנאי העסקתה של העובדת. אלא שהיא, מנגד, טענה כי מעולם לא קיבלה מסמך זה.
החוק מחייב כל מעסיק למסור לעובדיו הודעה בכתב הכוללת את פירוט תנאי ההעסקה, כולל משך שעות העבודה, תיאור התפקיד וגובה השכר.
במקרה הספציפי הזה לא צורפו פרטים חיוניים לרבות אופן תשלום השכר ומועד קבלתו, ולפיכך המעסיק לא מילא את תכלית החוק שהיא ליידע את העובדים בשקיפות על כל תנאי העבודה.
המעסיק אף לא הצליח להוכיח שמסר לפקידה את המסמך כפי שטען, וחתימתה לא הופיעה עליו.
אשר לסיבת הפיטורים, אף שהמעסיק עצמו הודה כי העריך את העובדת וגם העלה את שכרה בשל שביעות רצונו מעבודתה, הוא טען שבשלב מסוים היא החלה להתנהג באופן בעייתי ותפקודה ירד.
לדבריו, היא החלה לעשן בתדירות גבוהה, יצאה להפסקות מרובות כדי לבצע שיחות טלפון אישיות, איחרה לעבודה ויצאה לחופשות בלי לבקש אישור מראש.
בית הדין לעבודה התרשם לחיוב מעדותה של העובדת וקבע כי היא מהימנה ומעוררת אמון הרבה יותר מהמעסיק ונתן בה אמון מלא.
לעומת זאת, בגרסתו של המעסיק מצא בית הדין לעבודה חוסר עקביות וסתירות שפגעו במהימנותו.
בית הדין לעבודה הגיע למסקנה כי הפקידה הבינה שהובטחה לה עבודה בהיקף משרה מלא, וציין, כי יתכן שלאור תסכולה מכך שההבטחה הופרה, הדבר גרם לה לצאת להפסקות עישון או לצורך שיחות טלפון פרטיות.
בכל מקרה, אף אחת מטענותיו של המעסיק לא הוכחה, והתרשמותו של בית הדין לעבודה היא כי הוא (המעסיק) חיפש כל תירוץ להצדקת הפיטורים.
כל מעסיק אמנם זכאי לפטר את עובדיו, אך בנסיבות המקרה הנוכחי, קבע בית הדין לעבודה, פעל המעסיק בחוסר תום לב. ולא זו בלבד אלא שהוא גם לא ערך לעובדת שימוע אמיתי שבו נתן לה הזדמנות להתגונן מפני ההאשמות.
לפיכך התקבלה תביעתה של העובדת וכאמור, נפסק המעסיק ישלם לה 15 אלף שקלים, מהם 13 אלף שקלים פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, והוצאות משפטיות בסכום של כ-2,000 שקלים.
