בין התכונות הנדרשות למנהלים טובים יש להדגיש את חשיבותם של כישורי פתרון סכסוכים. בהיעדר כישורים לפתרון סכסוכים, עלולות לצוץ בעיות מתמשכות המשפיעות על הדינמיקה בין העובדים.
בין התוצאות של היעדר כישורים לפתרון סכסוכים ניתן למנות מתח מוגבר, ירידה בשיתוף הפעולה וסביבת עבודה שלילית.
במילים אחרות, היעדר יכולות של פתרון קונפליקטים – בקרב ההנהלה – עלול להיות בעל השפעה שלילית משמעותית, ולגרום נזקים ליעילות ולפרודוקטיביות של הארגון.
סכסוך הוא בלתי נמנע בכל מקום עבודה, אבל כאשר קונפליקטים אינם מנוהלים ואינם נפתרים ביעילות, הם עלולים להסלים, ולהוביל למגוון של השלכות שליליות.
כדי למתן את ההשפעה השלילית של היעדר כישורי פתרון קונפליקטים, ארגונים צריכים להשקיע בתוכניות הכשרה למנהלים.
בנוסף, יש לקבוע תהליכי פתרון קונפליקטים ברורים, לקדם תרבות ארגונית של תקשורת פתוחה, ולהשקיע במשאבים כמו שירותי גישור, שיכולים לסייע בטיפול בסכסוכים לפני שהם מסלימים.
להלן 13 השלכות שליליות שיכולות להיווצר כתוצאה מליקויים בכישורי פתרון סכסוכים בקרב ההנהלה:
1 סביבת עבודה שלילית:
קונפליקטים לא פתורים תורמים לסביבת עבודה שלילית, מה שמוביל לירידה במורל העובדים. כתוצאה מכך ניתן לראות שביעות רצון נמוכה יותר בעבודה, לחץ מוגבר וירידה במחוברות העובדים הכוללת.
2 שיעורי תחלופה גבוהים:
קונפליקטים מתמשכים שנותרו בלתי פתורים עלולים לגרום לעובדים לעזוב את הארגון בחיפוש אחר סביבת עבודה הרמונית יותר.
מכאן ששיעורי התחלופה גבוהים יותר, כמו גם עלויות גיוס והכשרה מוגדלות ואובדן כישרונות יקרי ערך.
3 דינמיקת צוות משובשת:
פתרונות לקויים של סכסוכים עלולים לשבש את הדינמיקה של הצוות וליצור מחלוקות בין העובדים, כמו גם ירידה בשיתוף הפעולה, תקלות בתקשורת ופגיעה בעבודת הצוות.
4 החמצת הזדמנויות לפריחת חדשנות:
תרבות של קונפליקטים בלתי פתורים חונקת את היצירתיות ומעכבת תקשורת פתוחה. התוצאה היא החמצת הזדמנויות לפתרונות חדשניים, ירידה בכושר ההסתגלות של העובדים וירידה ביתרונות התחרותיים בשוק.
5 היעדרות מוגברת של עובדים:
קונפליקטים מתמשכים עלולים להוביל לסטרס ולחוסר שביעות רצון מוגבר, ובכך לתרום לשיעור גבוה יותר של היעדרות עובדים.
התוצאה היא הפרעה לזרימת העבודה, עומס עבודה מוגבר על העובדים שנותרו והשפעה שלילית על הפרודוקטיביות.
6 ירידה בתפוקה:
קונפליקטים לא פתורים יוצרים הסחות דעת, מה שמוביל לירידה בתפוקה הכוללת. התוצאה היא החמצת דדליינים, פרויקטים שלא מגיעים להשלמתם ושימוש פחות יעיל במשאבים.
7 תקשורת לא יעילה:
ליקויים בכישורי פתרון סכסוכים עלולים לגרום לתקשורת לא יעילה, ובכך להפריע לזרימת המידע בתוך הארגון. התוצאה היא אי הבנות, שיתוף מידע לא מלא וקשיים בתיאום משימות ופרויקטים.
8 השפעה שלילית על התרבות הארגונית:
קונפליקטים מתמשכים תורמים לתרבות ארגונית רעילה שמרתיעה את העובדים מפני שיתוף פעולה ותקשורת פתוחה.
התוצאה היא קושי למשוך כישרונות מובילים, אתגרים בשימור עובדים ופגיעה במותג המעסיק.
9 חוסר שביעות רצון של לקוחות:
קונפליקטים פנימיים עלולים לגלוש לבעיות באינטראקציות עם לקוחות, ולהוביל לאי שביעות רצון בקרב הלקוחות.
התוצאה היא ירידה בנאמנות הלקוחות, אובדן פוטנציאלי של עסקים ופגיעה במוניטין של החברה.
10 רמות סטרס גבוהות יותר:
ליקויים בניהול קונפליקטים תורמים לרמות מתח גבוהות יותר בקרב העובדים. התוצאה היא עלייה בהיעדרויות, ירידה בשביעות הרצון מהעבודה והשפעה שלילית על רווחת העובדים הכללית.
11 קבלת החלטות לקויה:
קונפליקטים שאינם נפתרים ביעילות עלולים להפריע לתהליך קבלת ההחלטות בארגון. כתוצאה מכך נגרמים עיכובים בקבלת החלטות, נעשות בחירות לא אופטימליות ופוחתת היכולת להסתגל לנסיבות משתנות.
12 פיתוח עובדים לקוי:
קונפליקטים מתמשכים עלולים להסיט את תשומת הלב מיוזמות לפיתוח מקצועי של עובדים. כתוצאה מכך, יש מגבלה על מספר ההזדמנויות לשיפור מיומנויות, יש ירידה ביכולת הצמיחה של העובדים ונוצרים קשיים בתכנון רצף.
13 סיכונים משפטיים מוגברים:
סכסוכים לא פתורים עלולים להסלים לסכסוכים משפטיים, ולחשוף את החברה לסיכונים משפטיים. כתוצאה מכך החברה סופגת הוצאות משפטיות, נזק פוטנציאלי למוניטין והסחות דעת מפעילויות הליבה העסקיות.
