"מנהלים טובים מקדמים עובדים טובים, מנהלים בינוניים מקדמים עובדים בינוניים ומנהלים חלשים מקדמים עובדים חלשים". את המשפט הזה אמר פעם יזם ותיק שהקים וניהל כמה חברות מצליחות במיוחד. למותר לציין שהוא עצמו הקפיד לבחור מנהלים מצוינים וחזקים. "אני בוחר מנהלים שהם הרבה יותר טובים ממני", נהג לומר.
אז איך בעצם לבחור מנהל טוב שיסייע בקידום החברה. ההתלבטות העיקרית של מנהלים שמעוניינים לקדם את אחד מעובדיהם לתפקיד ניהולי ביחידה הכפופה להם (או לקדם מנהל לתפקיד ניהולי בכיר יותר), היא בדרך כלל בין שתי אופציות.
איש מקצוע מעולה ו-ותיק, או מנהיג
אופציה אחת היא לקדם לתפקיד ניהולי את העובד (או העובדת) היותר ותיק, שהוא חרוץ ומצויין בעבודתו, מגיע תמיד בזמן, תמיד מעודכן בכל החידושים שבתחום הפעילות שלו, חביב ובעל יחסי אנוש מצוינים עם עמיתיו ולקוחותיו.
האופציה השנייה היא עובד שיש לו הרבה פחות ותק, אבל הוא (או היא) מאד מוכשר, מצטיין בעבודתו, לעיתים אף יותר מהמנהלים שלו, חברותי מעל לממוצע ומגלה תכונות של מנהיג, מעדיף את טובת החברה ואף הגיש בקשות להתמנות לתפקיד ניהולי.
ההעדפה הרווחת בארגונים רבים, היא למנות לתפקידי מנהלים (בדרך כלל בשכבת הביניים ולעיתים גם בשכבות הניהול הבכירות יותר), את העובד הוותיק יותר, שרמת הביצועים והידע שלו בעבודתו הנוכחית מצוינת, בלי לבדוק האם הוא יהיה מוכשר גם בניהול.
לקבל מנהל גרוע ולאבד איש מקצוע מצוין
אלא שאיש המקצוע המעולה, הוא לא תמיד גם המנהל הטוב ביותר. ארגון שמקדם איש מקצוע מצטיין לתפקיד מנהל, בלי לבדוק את כישורי הניהול שלו, עלול לקבל מנהל גרוע, ובה בעת לאבד איש מקצוע מצוין.
לכן, לפני שבכלל הולכים לבחור את מי לקדם, יש לברר, אילו תכונות צריכות להיות למנהל. אילו תכונות של השכבה הניהולית יקדמו את הארגון ויביאו אותו להישגים גבוהים יותר מאלה שהוא משיג כיום. אין ספק שרוב התכונות שהופכות עובד לאיש מקצוע מצוין הן גם התכונות הנדרשות למנהל טוב. אלא שלמנהל טוב צריכות להיות עוד כמה תכונות יסודיות:
1. כושר מנהיגות: זה אמנם נחשב טריוויאלי, אבל בפועל, מנהלים רבים לא מגדירים נכון את מרכיבי התכונה הזאת. לא מדובר בכריזמה בלבד. מנהל בעל כושר מנהיגות הוא אדם שמסוגל להוביל, שמגביר את המוטיבציה בקרב הכפופים לו, ושהם הולכים אחריו מרצון ולא מתוך הכרח הנובע מבכירותו.
מנהיגות ניתן לזהות גם בקרב עובדים מהשורה שטרם מונו לתפקיד ניהולי ראשון. מדובר בעובדים שמשתתפים באופן פעיל בפגישות מחלקה, מעלים שאלות מאתגרות למנהליהם, באופן חיובי ופרודוקטיבי (כלומר לא לשם התקלה בלבד). בד בבד הם מתנדבים ללמד עובדים אחרים, שיטות, מיומנויות, וידע שרכשו במהלך העבודה השוטפת.
2. בעל יוזמה, ותושייה ויודע לפתור בעיות: מנהל טוב הוא בעל יוזמה ותושייה, ומסוגל ללמוד במהירות כל מגמה או טכנולוגיה חדשה בתחום הפעילות של היחידה שאליה הוא שייך, ושל החברה בכללותה, וליישמן. כמו כן, הוא בעל כשרון מוכח לפתרון בעיות שצצות במהלך העבודה, ויודע איך להתגבר על מכשולים באופן שמקדם את החברה.
3. מונע תחרות הרסנית בין עובדים, מול אותו לקוח: לנגד עיניו של מנהל טוב עומדת טובת החברה בכללותה ולא רק קידום עצמו. לכן, מנהל טוב מבין שלפעמים צריך לוותר לטובת קידום הארגון כולו, ויודע באילו מקרים יש ליישם וויתורים אלה.
לדוגמה, מנהל טוב ימנע מצבים בהם שתי קבוצות עובדים, הכפופות לו, יתחרו על אותו מכרז. באותה מידה הוא ידע לשתף פעולה עם יחידה אחרת של הארגון, בעבודה מול אותו לקוח, במקום להתחרות איתה. תחרות פנימית כזאת מתרחשת לעיתים קרובות בתוך חברות (בדרך כלל מול לקוחות בחו"ל), וגורמת להורדת מחיר המוצר הנמכר. המשמעות של הורדת המחיר, היא הורדת היקפי ההכנסות והרווחים של החברה, הנובעים מהמכירה ללקוח המסויים.
4. בעל חזון ומקפיד על חדשנות: למנהל טוב יש חזון שבזכותו הוא יודע לאילו כיוונים יש להוביל את היחידה שבראשה הוא עומד, ומהו ה"דבר הבא" בתחום הפעילות של היחידה שבראשה הוא עומד, שאליו יש לשאוף.
לכן הוא גם יודע מתי יש לפתח מוצרים חדשניים יותר מאלו שהיחידה שבאחריותו מוכרת, ויודע מתי יש להפסיק לשווק את המוצרים הקיימים, ולהתחיל לשווק את המוצרים המתקדמים והחדשניים יותר. המשמעות בפועל היא, שהוא יציב את היחידה שבהנהגתו בחזית החדשנות, ובכך ימנע מהמתחרים לקחת ממנו נתחי שוק, בעזרת מוצרים וטכנולוגיות עדכניים יותר מהמוצרים שהוא מציע.
5. בעל תובנות והבנה מעמיקה בשוקי היעד: למנהל טוב יש הבנה מעמיקה בשוקי היעד, שמאפשרת לו לדעת אילו מוצרים וטכנולוגיות נדרשים ללקוחות הקיימים והפוטנציאלים שלו כדי להגדיל את הכנסותיהם.
יתרה מכך, הודות להיכרותו העמוקה עם שוקי היעד ועם המגמות בשווקים אלה, הוא גם יודע אילו מוצרים וטכנולוגיות ידרשו ללקוחותיו בשנים הקרובות, מה מצבם הכלכלי של הלקוחות הקיימים והפוטנציאלים, מה מצבם של שוקי היעד של לקוחותיו, ואיך יכולים לקוחותיו (הקיימים והפוטנציאלים) למנף את רווחיהם בעזרת המוצרים והטכנולוגיות, שהיחידה שהוא מנהל יכולה להציע להם.
6. מכיר היטב את המתחרים: מנהל טוב חייב להכיר היטב את המתחרים, את הטכנולוגיות והמוצרים שהם מציעים לשוק, את האסטרטגיה שלהם, ואת נתחי השוק הקיימים והצפויים שלהם. רק כך הוא ידע לנווט את היחידה שבראשה הוא עומד, כמו גם לגבור על המתחרים ולא להפסיד להם נתחי שוק.
7. לוקח סיכונים מחושבים: מנהל טוב לא נרתע מפני סיכונים מחושבים, ויודע לחשב נכון את הסיכונים, בהתבסס על מטרות החברה, מגמות הענף, המצב הכלכלי של שוקי היעד, ואפשרויות הצמיחה בשוקי היעד.
8. יודע להאציל סמכויות: האצלת סמכויות נחשבת לדבר טריוואלי וברור מאליו, אלא שבפועל אינה רווחת במידה מספקת. מנהל טוב יודע להאציל סמכויות במטרה להעניק לעובדים הכפופים לו תחושה שהם שותפים להצלחת היחידה. האצלת סמכויות יוצרת אצל העובדים תחושת אחריות, מגבירה את המוטיבציה שלהם לקדם את היחידה ואת החברה כולה, ויוצרת גאוות יחידה. זאת ועוד, האצלת סמכויות מאפשרת להימנע ממצב של צוואר בקבוק בקבלת החלטות, דבר שמעכב את התקדמות היחידה ולכן החברה כולה.
9. שימור לקוחות: מנהל טוב יודע להנחיל לעובדיו את החשיבות של שימור וטיפוח הלקוחות. הוא מקפיד על כך שעובדיו יעניקו ללקוחות שירות מצוין וינהלו איתם מערכת היחסים באופן שיאפשר לשמר אותם לאורך זמן. אחת האמיתות היותר ידועות בעולם העסקי גורסת, שהרבה יותר קל להרחיב את היקפי העסקים עם לקוח קיים, מאשר לגייס לקוח חדש. זאת ועוד, מנהל טוב יודע לייצר רשת ענפה של קשרים עם לקוחות פוטנציאליים וללמד גם את עובדיו לעשות כן.
10. בעל השפעה בארגון: ולבסוף, מנהל טוב יודע להטביע את חותם היחידה שהוא ממונה עליה, ויודע לפתור קונפליקטים מול מנהלים אחרים, בצורה פרודוקטיבית.
בשורה התחתונה, מנהל טוב הוא מנהל בעל מעוף ותובנות מעמיקות לגבי תחום העיסוק של היחידה שבראשה הוא עומד, באופן שמאפשר לו לקדם את החברה, את מטרותיה ואת היקפי ההכנסות והרווחים שלה.
כתבה מקצועית, ממוקדת ועניינית – אהבתי!