גזלייטינג במקום העבודה היא התנהגות רעילה בצורה ערמומית, שארגונים חייבים לקחת בחשבון באסטרטגיה שלהם נגד בריונות במקום העבודה.
זה יכול לקבל ביטוי כמניפולציה פסיכולוגית שבה אדם או קבוצה מבקשים לזרוע ספק עצמי אצל אנשים מסויימים, מה שגורם להם לפקפק בעצמם ובהתנהגות שלהם.
המונח גזלייטינג מקורו במחזה שבו בעל מתמרן את אשתו כדי להטיל ספק במציאות שלה.
במקום העבודה, תופעת הגזלייטינג יכולה ללבוש צורות שונות, אך לרוב היא כרוכה בהתנהגויות המערערות את הביטחון העצמי של העובד, יוצרת בלבול ושחוקת את תחושת הערך העצמי של העובד.
מנהלי משאבי אנוש ממלאים תפקיד מכריע ביצירת סביבת עבודה בריאה ועליהם להיות ערניים באיתור סימנים של גזלייטינג.
כדי לטפל בגזלייטינג במקום העבודה, מנהלי משאבי אנוש צריכים לתת עדיפות ליצירת תרבות ארגונית של תקשורת פתוחה, לעודד עובדים לדווח על חששות ללא חשש מנקמה, ולנקוט פעולה מהירה כדי לחקור ולטפל במקרים של מניפולציה.
תוכניות הדרכה בנושא זיהוי ומניעת גזלייטינג יכולות גם להעצים את העובדים לזהות ולהגיב להתנהגויות רעילות אלו.
להלן 10 סימני המפתח לקיום גזלייטינג במקום העבודה ומהן נורות האזהרה שמנהלי משאבי אנוש צריכים לשים לב אליהן:
1 הכחשת עוולה:
סימן: העבריינים מכחישים בעקביות את מעשיהם המזיקים, גם מול ראיות או תלונות.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים לשים לב לדפוסים עקביים של הכחשה כאשר עובדים מעלים חששות. תלונות מרובות על הכחשה מאנשים שונים עשויות להצביע על גזלייטינג.
2 האשמת הקורבן:
סימן: מבצעי גזלייטינג מעבירים את האשמה על הקרבן, מה שגורם לו להרגיש אחראי להתנהגות המניפולטור.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיות ערניים למצבים שבהם עובדים מואשמים שלא בצדק בבעיות או טעויות שאינן באשמתם.
מבצעי גזלייטינג משתמשים לעתים קרובות באשמה כטקטיקה כדי להסיט את תשומת הלב ממעשיהם.
3 ערעור יכולת הקרבן:
סימן: העבריינים מערערים בעקביות את היכולות, הכישורים או ההישגים של הקרבן.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיזהר ממצבים שבהם הישגיו של אדם מוזלים, נפסלים או שנערך לגביהם מצג שווא. מבצעי גזלייטינג עשויים לנסות לשחוק את הביטחון על ידי איתגור יכולות הקרבן.
4 ניכוי מידע במקור:
סימן: מבצעי גזלייטינג מונעים מידע באופן סלקטיבי כדי לשלוט בנרטיב ולהשאיר את הקרבן בעלטה.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיות קשובים למצבים שבהם נמנעת מעובדים גישה למידע חיוני, באופן שמפריע ליכולתם לבצע את תפקידיהם ביעילות.
5 עובדות מסולפות:
סימן: מבצעי גזלייטינג מעוותים ומסלפים עובדות או אירועים, ויוצרים גרסה דימיונית של המציאות שמתאימה לנרטיב שלהם.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים לחקור מצבים שבהם יש אי התאמה בין עובדות לגבי אירועים. מבצעי גזלייטינג עלולים לסלף עובדות כדי לגרום לגרסה שלהם להיראות אמינה יותר.
6 בידוד אנשים:
סימן: מבצעי גזלייטינג עלולים לבודד את קרבנותיהם, הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית, ולנתק את מערכות התמיכה שלהם.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיות מודאגים אם עובדים מודרים באופן עקבי מפגישות, מפרויקטים או מפעילויות חברתיות ללא סיבה מוצדקת. בידוד הוא טקטיקה המשמשת להגברת הפגיעות.
7 חששות מזעריים:
סימן: מבצעי גזלייטינג מפחיתים בחשיבות את החששות שהעלה הקרבן ומקטינים אותן.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיות קשובים למצבים שבהם חששות לגיטימיים נדחים כלא חשובים. מבצעי גזלייטינג לרוב מערערים את תקפותן של תלונות.
8 הקרנת חוסר ביטחון:
סימן: מבצעי גזלייטינג עלולים להשליך את חוסר הביטחון שלהם על הקרבן.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיות מודעים למצבים שבהם אנשים מואשמים בתכונות או התנהגויות המשקפות יותר את הבעיות של מבצע הגזלייטינג עצמו.
9 סתירות קבועות:
סימן: מבצעי גזלייטינג סותרים את עצמם לעתים קרובות, יוצרים בלבול ומקשים על היעד לבסס את האמת.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיות מודאגים אם אנשים מספקים באופן עקבי מידע סותר או משנים את עמדתם בנושאים קריטיים.
10 מניפולציה רגשית:
סימן: מבצעי גזלייטינג משתמשים במניפולציה רגשית כדי לשלוט ברגשות ובתגובות של הפרט הממוקד.
אותות אזהרה: מנהלי משאבי אנוש צריכים להיות דרוכים וקשובים לגבי מצבים שבהם עובדים מפגינים שינויים פתאומיים ובלתי מוסברים במצב הרוח או בהתנהגות, שעלולים להיות תוצאה של מניפולציה רגשית.
