עובדים זכאים לתוספת תשלום של 25% או 50% משכרם הרגיל עבור עבודה בשעות נוספות בימי חול. בשבת ובחג הגמול עבור שעות נוספות גבוה יותר.
הזכות לקבל תמורה עבור תשלום עבור שעות נוספות היא זכות שלא ניתן לוותר עליה. יתרה מכך, להסכמתו של עובד לקבל שכר נמוך מהקבוע בחוק (עבור שעות נוספות) אין תוקף מחייב.
חשוב לדעת, שעל העסקת עובדים בשעות נוספות חלות מגבלות ולכן, לא בכל מצב ניתן להעסיק עובד בשעות נוספות מעבר לשעות העבודה.
עוד נציין, כי במקרים בהם המעסיק מפר את חובתו לשלם לעובד את התוספת תמורת עבודתו בשעות הנוספות, העובד יכול ועלול להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
לאחרונה פסק בית הדין לעבודה כי יש לשלם לעובד (שתבע את מעסיקו) תשלום עבור שעות נוספות, וכי לא ניתן לקזז את תמורת השעות הנוספות כנגד שעות עבודה רגילות שהעןבד לא עבד ובכל זאת קיבל את תמורתן.
לטענת החברה, היא נמנעה מתשלום עבור השעות הנוספות משום שהיא קיזזה את התשלום כנגד ימי עבודה חלקיים של העובד, שעבורם היא שילמה תשלום של יום עבודה מלא.
טענתה זו של החברה נדחתה על ידי בית הדין לעבודה משום שבזמן אמת החברה לא פעלה, ולא טענה דבר כלשהו בעניין זה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לא מדובר בטעות, אלא בהסכמה מודעת לחובה לשלם עבור השעות הנוספות.
לכן, קבע בית הדין הארצי, כי פעולה זו של החברה היא כמו במקרה בו ניתנת לעובד הטבה כלשהי (כלומר התשלום עבור יום עבודה מלא אף שהעובד עבד יום עבודה חלקי יכול להחשב להטבה) ולאחר מכן (בדיעבד) היא דורשת שהוא יחזיר את ההטבה.
בנוסף, החברה הגישה ערעור בנושא לזכאותו של העובד לדמי אש"ל. בעניין זה העיר בית הדין הארצי לעבודה, כי לאור העובדה שעובד נאלץ לישון (ללון) בפועל מחוץ לביתו ובסמיכות לאתר העבודה, מצופה מהמעסיק שלא להסתפק בהצהרה על כך שהיתה זו בחירת העובד ללון ליד מקום העבודה.
במקום זאת, על החברה היה להראות שהיא אכן העמידה לרשותו אפשרות סבירה לחזור לביתו.
למרות ההצהרה של החברה בנושא זה, ועל אף הנמקתו התמציתית של בית הדין האיזורי לעבודה לפיה הוא מעדיף את גרסת החברה, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי אין מקום לסטות מהכלל הקובע אי התערבות בקביעות הנוגעות לעובדות.
כמו כן הגישה החברה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בנושא קיזוז חלף הודעה מוקדמת. ואכן החברה שילמה דמי הבראה ולא קיזזה את חלף ההודעה המוקדמת.
אלא שהדבר נעשה כנגד חתימת העובד על כתב ויתור. כלומר, הסברה היא כי בשל חתימתו של העובד מסתיימת ההתחשבנות בין הצדדים.
בהתחשב בכך, טען בית הדין הארצי לעבודה, כי גם אם אין לתת תוקף לכתב הוויתור, לא ניתן לראות בתשלום זה כוויתור מצד החברה על זכותה לקזז את חלף דמי ההודעה המוקדמת מתשלומים אחרים המגיעים לעובד.
בסיכומו של דבר קבע בית הדין הארצי, כי אם העובד אכן לא נתן הודעה מוקדמת כנדרש לגבי התפטרותו – מה גם שהוא לא סתר את הדברים העולים ממכתב ההתפטרות החתום על ידו, לפיהם ההודעה המוקדמת שנתן היא של יום אחד בלבד – החברה יכולה אם כן לקזז את חלף ההודעה מוקדמת.
