תל השומר מנע מעובדת לקבל קביעות – תשלם 31 אלף ש"ח

עובדת בתל השומר שהועסקה בתפקיד אחות סיעודית בחוזה העסקה זמני, תבעה את בית החולים לאחר שהעסקתה לא הוארכה והיא פוטרה.

העובדת הועסקה כחמש שנים בעבודה במחלקת טיפול נמרץ, תחת חוזה מוגבל בזמן שבכל שנה היה צורך להאריכו. כך במשך חמש שנים המשיך בית החולים להעסיקה, והפעם פיטר אותה – בזמן שבו היתה אמורה לקבל קביעות. בתביעה טענה העובדת כי פיטוריה נעשו ללא כל סיבה, ללא שימוע כחוק, ולמעשה נועדו אך ורק למנוע ממנה לקבל קביעות בעבודה.

מנגד טענה המדינה, אליה משויך בית החולים, כי לעובדת כן נערך שימוע, אם כי לא על פי הכללים המקובלים בתקשי"ר (תקנון שירות המדינה המסדיר את חובותיהם וזכויותיהם של עובדי המדינה). עוד נטען מנגד כי חוות הדעת על העובדת העידו על בינוניות, ועל כן הפיטורים נעשו משיקולים של יעילות ולא משיקולים זרים, ובהחלט לא כדי למנוע את קבלת הקביעות.  

השופטת אורנית אגסי החליטה שהשימוע לא נעשה בכתב ולא על פי הנהלים, ועל כן העובדת זכאית לפיצוי על כך. השופטת התייחסה לתזמון הפיטורים: חידוש הסכם ההעסקה במשך זמן כה רב, וההחלטה לפטר את העובדת דווקא בסמוך לזמן שבו אמורה להתקבל החלטה בעניין קביעות בעבודה (כמוזכר בחוזה זה) – מעוררת חשד כי לא נערכו שיקולים ענייניים ותום לב בדבר ההחלטה לפטר דווקא בזמן זה את העובדת. לא נערכה שיחת בירור או משוב לעובדת בעניין עבודתה או שיפור ביצועיה, וגם לא הוצעה לה אלטרנטיבה (כמו מעבר למחלקה אחרת) על מנת לבדוק את כישוריה.  

נקבע כי בית החולים יפצה את העובדת בסך של 31 אלף שקלים, וכן ישא בהוצאות משפט בסך של 7,000 שקלים.

תקנון שירות המדינה מפרט את זכויותיהם וחובותיהם של העובדים, ובין השאר גם את זכותם לשימוע לפני פיטורין. השימוע חייב להיעשות בכתב ועל פי נהלים ברורים.