תלוש משכורת, פיצויי פיטורין – לא בהכרח מעידים על יחסי עובד מעביד

פסק דין עקרוני שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי בירושלים, קבע כי העובדה שאדם המקבל תלוש משכורת, מכתב פיטורים ותשלום פיצויי פיטורין – אינה מעידה בהכרח על קיומם של יחסי עובד מעביד.

בעקבות תביעה שהגישה עובדת כנגד חברת התיירות קבוצת צבר בסיום עבודתה, דחתה השופטת תביעה בסך 270,000 שקלים. העובדת עבדה בתפקיד מארגנת טיולים לקבוצות. הסכם העבודה בינה לבין חברת צבר כלל גמול על בסיס עמלות בלבד, כאשר התשלום יועבר לעובדת בתאריך קבוע בכל חודש ויתועד בתלוש משכורת. ניכויים עבור ביטוח לאומי, מס בריאות ומס הכנסה ינוכו כחוק מהתשלומים שיועברו אליה; בנוסף נקבע כי העובדת זכאית לביטוח מנהלים בתום שנת עבודה מלאה, וכי היא אינה זכאית לחופשה ולדמי הבראה.

כעבור מספר שנים עזבה העובדת את החברה ודרשה תשלום כספי בגין כל רכיבי השכר שמגיעים לה במסגרת קיום יחסי עובד מעביד.

בית הדין דחה את התביעה וקיבל את טענות צבר, שיוצגה על ידי עו"ד חיים פיצ'ון ממשרד צלטנר, הלפרין, פיצ'ון. בין הדין קבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, בהתבסס על שלוש עובדות עקריות:

1. סיכוני רווח-הפסד שהיו לתובעת. היה ברשותה שיקול דעת נרחב ביחס לבחירת הספקים מולם עבדה, וניתנה לה יד חופשית בקבלת החלטות שונות, שהיו משמעותיות מבחינת סיכויי הרווח וההפסד שלה.
2. היותה של התובעת בעלת מאגר לקוחות משלה.
3. היעדר פיקוח על שעות עבודתה של התובעת, שהנם חלק משמעותי ביחסי עובד מעביד.   

 השופטת הדגישה כי אומנם התובעת היתה כפופה לנהלי החברה, אך מדובר בנהלים כלליים בלבד, והיוזמה ושיקול הדעת שהוענקו לה היו רחבים בהרבה מאלה שניתנו לעובד מן המניין. פסק הדין, ששלל יחסי עובד מעביד למרות קבלת תלוש משכורת ומכתב פיטורים שהנם סממנים מובהקים של יחסי עובד מעביד, עשוי להשליך על עובדים רבים המועסקים כפרילנסרים.