מ-IBM ו-Cisco ועד לעיתונים העסקיים גלובס וכלכליסט, יותר ויותר ארגונים במשק מאפשרים ליותר ויותר עובדים (שכירים) לעבוד מהבית בצורה חלקית. כתבים, מעצבים, מקדמי אתרים, מתרגמים, רואי חשבון, יועצים משפטיים ועוד בעלי מקצועות חופשיים, מחלקים את זמנם בין המשרד המסורתי לבין המשרד החדש (המחשב הנייד), עליו הם עובדים מהבית, מהרכבת, מהמטוס או מבית קפה. אז מהם היתרונות של עבודה מהבית? מהם החסרונות? לאיזה סוג של תפקידים ולאיזה סוג של עובדים מתאים לעבוד מהבית?
מהם היתרונות לעובד?
ברוב המקרים העובד מברך על ההזדמנות לעבוד מחוץ למשרד, כשבמקרים רבים הוא זה שיוזם ומקדם את המהלך. עבודה מחוץ למשרד מאפשרת לעובד (השכיר) איזושהי תחושת עצמאות, תחושה שהוא מנהל את עצמו ללא מנהלים "על הראש". הבית, בית הקפה או כל סביבה בה הוא בוחר לעבוד בה, היא ללא ספק סביבת עבודה שבה נוח לו להתרכז ועל כן, הוא מרגיש שהוא ממצא את יום העבודה עד תום.
עבודה מחוץ למשרד חוסכת לעובד הוצאות נסיעות (אוטובוס, רכבת או דלק) ובעיקר חוסכת זמן. ראיה לערך העצום של עבודה מחוץ למשרד עבור העובד, היא המהלכים שעברו חברות הטכנולוגיות, בהן העובדים התלוננו על תסכול מכך שהם כמעט שלא רואים את הבית. כפתרון הוחלט לאפשר לצוותים לעבור ליום עבודה אחד בשבוע מהבית ומהלך זה הוכיח את עצמו (חלה ירידה באחוז המתפטרים באותם צוותים).
מהם החסרונות לעובד?
עובדים רבים לא יודעים זאת, אבל עבודה מהבית עולה להם. נכון שהם חוסכים הוצאות נסיעות וזמן (שהוא המשאב החשוב ביותר), אולם קיימות הוצאות גם על עבודה מהבית, כגון הוצאות טלפון וחשמל (חימום או מיזוג, הפעלת מכשירים חשמליים ותאורה בבית). במקרים מסוימים ישנן הוצאות חד פעמיות של שדרוג מחשב ביתי ו/או שדרוג חבילת תקשורת וכיו"ב.
מהם היתרונות לארגון?
כאשר העובד הוא פרילנס העובד רק מהבית – כאן כבר יש מודל כלכלי, אולם ארגון לא באמת חוסך בכך שהוא מאפשר לעובדים לעבוד מהבית באופן חלקי. הארגון חוסך הוצאות תחבורה שהן הוצאות זניחות לצד החיסכון בחשמל, בתקשורת וכיו"ב. היתרון העיקרי הוא שהעובד מקדיש את כל יום העבודה – לעבודה. ללא שיחות חולין במעלית, ללא התעסקויות אדמיניסטרטיביות בענייניו (קפיצה למדור שכר או למשאבי אנוש) וכיו"ב. יום העבודה בבית מוקדש לעבודה נטו. בנוסף, היתרון המשמעותי לטווח הארוך טמון בשביעות רצון העובד שמבטיחה שימורו בחברה.
מהם החסרונות לארגון?
חוסר יכולת או מוגבלות בפיקוח על העובד, הם החיסרון המשמעותי במודל הזה. גם בהנחה שהעובד זמין (בדוא"ל או בטלפון), לא ניתן לפקח עליו בהיבט של משמעת עבודה.
באיזה סוג של ארגון צפוי המודל לעבוד?
המודל של עבודה מהבית יכול לעבוד רק בארגון מתקדם, פתוח לשינויים, נוח להסתגלות ובעיקר – לארגון שרואה בעובדיו הון אנושי. ארגונים או מחלקות בהם נהוג לפקח על עובדים (האזנה לשיחות טלפון, הקצבת זמני הפסקות, השמת דגש על שעת תחילת עבודה וכיו"ב) יתקשו ואולי לא יצליחו לעבור למודל הזה. עבודה מהבית מתאפשרת רק כאשר הארגון בוטח בעובד הן ברמה האישית, והן ברמה המקצועית וברור לכל שהוא ימלא את תפקידו בבית לא פחות טוב ואולי אפילו מעט טוב יותר – מאשר כשהוא במשרד. כמובן שמעבר לעבודה בבית דורש בחינה מחדש של יעדים והספק. בנושא זה חשוב להבין שהנקודה המשמעותית היא האם העובד עמד ביעדים שלו לאותו יום, ולא אם אכן עבד 9 שעות רצופות.
מיהם האנשים (הטיפוסים) שמסוגלים לעבוד מהבית ואיך מזהים אותם?
אנשים עצמאיים, בעלי משמעת עבודה, שיודעים לעמוד בלוחות זמנים בלי צורך בעזרה חיצונית. עובד טוב הוא לאו דווקא עובד שיעבוד טוב יותר מהבית ולהיפך. יש אנשים מבריקים שתורמים תרומה ניכרת לארגון, אבל הם פשוט לא מסוגלים לתפקד בסביבה נטולת "גירויים" ובבית הם הולכים לאיבוד. יש טיפוסים שזקוקים לחברה והאינטראקציה החברתית היא חלק מהאינטרס שלהם להגיע לעבודה (אלו האנשים שמרבים להתנדב לארגן פעילויות חברתיות, יוצאים להפסקות צהריים בקבוצות גדולות וכיו"ב).
בעידן הטכנולוגיה המתקדמת, כמעט כל אחד יכול לעבוד, לפחות באופן חלקי, מחוץ למשרד. הגורם האנושי (של העובד), הוא זה שקובע את מידת ההצלחה של השיטה.
