לאחרונה מזוהה תופעה חדשה לפיה מעסיקים רבים, בהם ארגונים גדולים, מנסים לסכל מעבר עובדים למוצרים וליצרנים פנסיוניים שאינם ברירת המחדל בארגון. בכמה ארגונים מחתימים מנהלי ההסדר עובד המבקש לעבור לקרן פנסיה אחרת על טופס ויתור, המעביר לאחריותו המלאה והבלעדית את ביצוע הבקרה, הבירורים, הדיווחים והטיפול בתקלות. זאת, כמובן, על מנת להרתיע אותו מנקיטת המהלך.
במקרה של צורך בבירורים, דיווחים ושאילתות של המעסיק – כך צוין בטופס – העובד הוא שיהיה אחראי להמציא את התשובות ואת הדיווחים למעסיק בתוך זמן סביר. בנוסף מתחייב העובד להיות אחראי לדאוג להעברת פדיון הפיצויים בתכניות השונות למעסיק או למנהל ההסדר, ועליו לדווח למעסיק על שינוי בתכניות לצורך התאמת הגבייה והעברת הכספים. העובד מאשר שהתייקרות עתידית בפרמיית אובדן כושר עבודה תחול על העובד ולא על המעסיק. ובקיצור – טופס הויתור נוסח כך שקריאתו תהיה בלתי מובנת בעליל לאדם הסביר, מה שמעלה את הסיכוי בצורה משמעותית לכך שהעובד יימלך בדעתו ויחליט בכל זאת לשמור על הסטטוס קוו הפנסיוני, לשביעות רצון המעסיק.
סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) מעניק לעובד את הסמכות הבלעדית לבחור את המוצר הפנסיוני בו יחסוך את כספי הפנסיה שלו, וזוהי לשונו: "עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל, לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי (בסעיף זה – הדין או ההסכם), או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל המיועדת למטרה של קופת הגמל שנקבעה לפי הדין או ההסכם לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל ולהגבלות על הפקדת כספים לפי סעיף 22, ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בעד עובדו בכך שיופקדו בקופה מסוימת או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות, והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם".
לאיסור על מניעת מעבר עובד למוצר פנסיוני אחר, או ליצרן אחר, יש לתת פרשנות מרחיבה, כלומר גם מניעה הנעשית בעקיפין. סעיף חוק זה מעלה חשש באשר לחוקיות טופס הוויתור עליו נדרשים עובדים לחתום, שכן הוא מעקר את מטרתו – בחירה חופשית של המוצר הפנסיוני לצורך שיפור דמי הניהול הנגבים מהעובד, דבר שיש בו כדי להעלות את קצבת הפנסיה העתידית שלו בצורה ניכרת.
התחמקות אסורה
ישנם סוכני הסדר שטוענים שאינם עובדים עם החברה המנהלת את המוצר הפנסיוני אליו מבקש העובד לעבור, או שמסכימים לבצע את ההעברה, אולם בדמי הניהול שהם משיגים, הגבוהים מאלו שהעובד יכול להשיג באופן ישיר.
כאן המקום להדגיש שהתנהלות פסולה של מנהל הסדר אינה פוטרת את המעסיק מאחריות משפטית. יחסי עובד-מעביד נשמרים גם אם יש סוכן ביטוח בתמונה, ומוטלת אחריות על המעסיק לפקח על התנהלותו של מנהל ההסדר אל מול העובדים, ולדאוג שזכויותיהם אינן נפגעות. אחרת הוא חושף עצמו לתביעות משפטיות מצד העובדים.
ביוני אשתקד פרסמה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הבהרה בנושא. "מפניות ציבור שהגיעו למשרדנו עולה כי יש מקרים שבהם מעסיק או מנהל ההסדר שפועל בעבורו למתן שירותי סליקת כספים מונע מעובד להצטרף לקופת גמל מסוימת או לממש תנאי הצטרפות לקופת גמל מסוימת שהוסכמו בין קופת הגמל לבין אותו עובד, הכוללים הטבה בדמי ניהול", כותבת סלינגר. "לנוכח האמור, ולמען הסר ספק, מצאתי לנכון להבהיר כי מניעת אפשרות של עובד לממש הצטרפותו לקופת גמל מסוימת, לרבות מניעת הצטרפות בהתאם לתנאים שהוסכמו בין העובד לבין הקופה, אינה עומדת בהוראות סעיף 20 לחוק קופת גמל".
על מנת לחשוף הפרות הוראות רגולטוריות מצד מעסיקים, השיק לאחרונה אגף שוק ההון את 'קו הצדק הפנסיוני', או במילים אחרות – "מלשינון" המאפשר לעובדים לפנות ישירות לאוצר על מנת לדווח על התנהלות לא ראויה של מעסיק הנוגעת להפרת הוראות הפיקוח.