האם לתוכנית רווחה יש ROI?

ארגונים מודרניים ופרט ארגונים אמריקאיים בהם ביטוחי הבריאות הינם פרטיים והמעסיק נושא בהוצאות הפרמיה הרפואית עבור עובדיו – יודעים להעריך את מדיניות הרווחה שלהם והכוונה היא להעריך בהיבט הכלכלי.

מחקר שנערך בארה"ב על ידי ה- National Business Group מראה כי בארגונים בהם קיימת מדיניות רווחה המטיבה עם העובדים – שיעור השחיקה הינו 9% בלבד ואילו בארגונים בהם לא קיימת מדיניות רווחה מטיבה – שיעור השחיקה הינו 15%. מדיניות רווחה מצמצמת את אחוזי השחיקה בקרב העובדים הוותיקים ב-6%.

מחקר אחר שבוצע על ידי ה- ,Centers for Disease Control מצביע על העובדה כי 75% מהוצאות הארגון עבור פרמיות ביטוחי בריאות, העידרויות עובדים וירידה בתפוקת העובדים בעקבות מחלות, פציעות ושחיקה – ניתן לחסוך באמצעות מדיניות רווחה. מהמחקר עולה כי סגנון חיים לא בריא הוא גורם מרכזי למחלות כרוניות כגון סוכרת. סוכרת הינה מחלה שמעלה את פרמיית ביטוח הבריאות וגורמת לעובד להיעדר לעתים קרובות לצורך בדיקות וטיפולים.

על כן, מדיניות רווחה המעודדת את העובדים לרדת במשקל, לעשות פעילות ספורטיבית, לאכול מזון בריא במהלך היום וכיו"ב, יכולה לצמצם את ההוצאות ואת הנזק הכלכלי בו נושא הארגון כאשר עובדיו חולים בסוכרת – וזה ROI שיש לתת עליו את הדעת בכל ארגון.

לתוכניות רווחה מטיבות יש דרך להחזיר לארגון במובנים שונים: מדיניות זו מסייעת לארגון לשמר את העובדים הטובים, לגייס טאלנטים חדשים, למשוך מועמדים רבים. מדיניות רווחה מסייעת לארגון בתהליך מיתוג מעסיק ושמירה על יתרון ביחס לארגונים אחרים בתחום במלחמה על העובדים המוכשרים ביותר אולם זה רווח שקשה להוכיח אחד-לאחד.

את ה-ROI של מדיניות הרווחה ניתן למדוד על פי הפרמטרים הבאים:

– הפחתת פרמיות הביטוח הרפואי, לרבות ביטוחי בריאות בחו"ל.

– ירידה ניכרת במספר ימי ההיעדרות של העובדים מפאת מחלה.

– ירידה בכמות הפציעות בעבודה/ מחלות מקצוע ושחיקה מקצועית.

– עלייה בתפוקה של העובדים וביעילותם.

– עלייה ניכרת במורל ובמוטיבציה של העובדים להחזיר לארגון שמשקיע בהם.

אתר משאבי האנוש HR BLR.com ערך סמינר מקוון ייעודי למנהלי משאבי אנוש המובילים מדיניות רווחה או עומדים לקראת השקת מדיניות רווחה בארגון. נקודת המוצא של הסמינר הייתה: היות שכל מנהל משאבי אנוש צריך להציג כיוםROI בפני ההנהלה כדי להצדיק תקציב שקיבל בעבר, או כדי לקבל שוב תקציב ו/או להגדיל את התקציב, הרי שמדיניות הרווחה צריכה להראות תוצאות.

אז כיצד מוכיחים ROI ברווחה?

יש לתעד את הפעילות הייעודית תוך ניהול רשימות מסודרות הכוללות כמה שיותר מידע כמו: כמה עובדים מעל המשקל הממוצע היו לפני החלת התוכנית, כמה מעשנים, כמה אנשים שסבלו מבעיות לחץ דם, כמה תאונות עבודה התרחשו בממוצע בשנים עברו, מה היה מספר ימי ההיעדרות מפאת מחלה בממוצע בשנים האחרונות ועוד.

עם החלת תוכנית הרווחה יש לתעד את אחוז ההשתתפות של העובדים בכל ערוץ (לדוגמה: כמה עובדים הצטרפו לקבוצת התעמלות או כמה הצטרפו לשומרי משקל). יש לעקוב אחר ההתקדמות שלהם בהיבט של גמילה, ירידה במשקל, הפחתת ימי היעדרות, עליה בתפוקה או באיכות (בהתאם להערכות מנהלים) וכיו"ב.

את התשואות של מדיניות הרווחה ניתן להתחיל לזהות רק אחרי תקופה מסוימת ורק כאשר יודעים מה מחפשים. תיעוד נכון של המצב 'לפני ואחרי' יסייע לכם להציג תמונת מצב אנליטית מדויקת המציגה להנהלת הארגון את התמורה הכלכלית של מדיניות הרווחה שחור על גבי לבן.

לדוגמה: ימי ההיעדרות מפאת מחלה בשלוש השנים האחרונות היו 14 ימים בשנה. מקרב ציבור העובדים שהשתתפו באופן פעיל בתוכנית הרווחה ירד המספר הממוצע ל-9 ימי מחלה בשנה. המדובר ב-100 עובדים ששכרם היומי הממוצע הוא 450 ש"ח. על כן תוכנית הרווחה הצליחה לצמצם את מספר ימי ההיעדרות מפאת מחלה בכ-36%, ובחישוב ימי עבודה הדבר מסתכם בתוספת של 600 ימי עבודה נוספים בשנה, השווים ל-270,000 ש"ח.

יש המון דרכים לשמור על בריאות העובדים ולקדם תוכניות רווחה. בואו לשמוע עליהן בכנס wellbeing – רווחת העובדים. לחצו כאן לפרטים