האם אנשי משאבי האנוש יודעים כיצד משפיעה הבריאות על ביצועי העובדים ורווחיות הארגון? עד לא מזמן, אנשים לא הבינו את השאלה הזאת, כך לדבריו של ד"ר דורון מנצ'ל, מומחה בתחום הערכת סיכונים וניהול סיכונים. כיום הם מבינים את מהות השאלה, אך את התשובות עדיין לא יודעים לתת. ד"ר מנצ'ל ירצה בכנס wellbeing – רווחת העובדים על חשיבות התאמת תוכנית קידום בריאות לעובדים שבארגון, וכיצד נוציא אותה לפועל.
מתי נושא הבריאות, שנחשב לאישי, חדר אל חיי העבודה ומדוע?
ד"ר דורון מנצ'ל: "לצערי הנושא עדיין לא חדר לרוב מקומות העבודה במשק הישראלי. מי שבכל זאת מוביל את התחום בארץ הן החברות הגלובליות, שחברות האם שלהן יושבות בארצות הברית, שם התחילו לעסוק בבריאות בעבודה בתחילת שנות ה-80. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקנית הבינה שאמצעי הייצור המשמעותי שלה הוא העובד. כפי שאמצעי ייצור אחרים כגון מערך המכשור, המחשוב וצי הרכב דורש אימון ותחזוקה כדי שיוכלו לפעול ברמה הטובה ביותר – כך הגיעו למסקנה שגם העובד זקוק לטיפול מונע. המעסיק, שמשלם ביטוח, צריך להיות אחראי לכך.
מאחר שבישראל יש ביטוח בריאות ממלכתי וקופת החולים משלמת עבור תרופות וניתוחים, המעסיקים רואים עצמם פטורים מהנושא. בפועל הדברים אינם נכונים: שני שלישים מההוצאות של המעסיקים כיום הם בגין אובדן פריון עבודה. רק השעות הנוספות המשולמות לעובדים המחליפים את אלה הנעדרים הן הוצאה משמעותית, שלא לדבר על הנזק בעקבות ירידה ברמת השירות.
בארץ העניין התחיל מכיוון הרווחה וה-fun ולא מכיוון השמירה על הבריאות: הקימו קבוצות ספורט, חדרי כושר ועוד. לאט לאט הפעילות הזאת התחברה לצד המתודי, של איסוף הנתונים וניתוחם, שאותו אני מנסה לקדם. חייבים נתונים אמיתיים על העובדים, כשכל ארגון לגופו. להקים קבוצת הליכה, או לשמוע הרצאת דיאטנית זה כיף, אך אולי זו לא הבעיה של רוב העובדים בארגון? לכן קיים הכרח לביצוע שאלון מובנה ואמיתי של סיכוני בריאות בארגון, שיבדוק ויגלה שאולי הבעיה היא סטרס? ואת זה דיאטנית לא תוכל לפתור".
היכן נמצאת ישראל בנושא קידום הבריאות בעבודה ביחס לשאר העולם?
"ל-95% מהארגונים הגדולים בארה"ב ובקנדה יש תוכניות קידום בריאות, וגם לחברות קטנות של פחות מ-100 עובדים יש תוכנית. באירופה ובישראל הנושא בחיתוליו, למרות שיש מחלקה לקידום בריאות העובד במשרד הבריאות שלנו".
אילו בעיות בריאותיות נפוצות אצל עובדים בישראל?
"ישנם מספר נושאים עיקריים: מתח (סטרס), אורח חיים יושבני, תזונה לא נכונה, השמנת יתר והבעיה הארגונומית שרבים אינם מתייחסים אליה. הנזק הוא עצום, כל אלה בעצם מייצרים לנו 80% מבעיות הבריאות בעבודה, כתוצאה מסגנון של אורח חיים. אנו לא זקוקים לרפואה קלינית אלא לשינוי סגנון חיים".
רבים רואים תוכנית קידום בריאות בעבודה כהטבה המיועדת לארגונים עשירים בלבד.
"ככל שהחברה ענייה יותר – כך היא פחות יכולה להרשות לעצמה לא לקדם את בריאות עובדיה, והיא חייבת לטפל בנושא. ההון האנושי הוא המרכזי בה. עישון שאינו מטופל ע"י מעסיק עולה לארגון בהפסד של קרוב ל-2 מיליון שקלים. וזו רק בעיית העישון. יש גם בעיות הקשורות למתח (סטרס): אצל עובדים הסובלים מסטרס, השעה הראשונה של העבודה מוקדשת לפתרון בעיות אישיות. מעסיק שידע לתת לכך מענה, היה מרוויח. עובד מרוצה, מחויב, וחוסך כסף. וזה כנל, סכרת, יתר לחץ דם, כל גורם סיכן יודעים לכמת בכסף. והכל נובע מסגנון החיים שלנו. ניתן להפחית.
איזו עצה תוכל לתת למנהל משאבי אנוש בארגון שמעוניין להתחיל בפיתוח תוכנית לקידום בריאות, והארגון אינו רואה בכך הכרח?
"אמליץ קודם כל להיעזר באדם מקצועי שיודע להציג את הנושא. כי במקרים רבים למנהל משאבי האנוש אין את הכלים שבאמצעותם הוא יכול לנתח ולהציג את הצד הכלכלי של הבעיה. מקבלי ההחלטות בארגון מסכימים שהעובדים צריכים להיות מרוצים, מסכימים שהעובד הוא הכי חשוב, אך הם עדיין לא רוצים להשקיע כסף. רואים בכך הוצאה בלבד ולא השקעה. מקבלי ההחלטות מבינים כסף, ואנשי משאבי אנוש צריכים לדעת ודבר בכסף, לבנות תוכנית בעזרת איסוף וניתוח נתונים".
לסיכום אומר ד"ר מנצ'ל כי באופן מודע או לא, משתתפי כנס wellbeing מעוניינים להביא ערך לארגון ולקדם את עצמם. הרצאתו תסייע להם לקבל את היכולת להיות שותפים לצד הפיננסי הכללי, כי לפעמים ישנו תסכול מכך שהם בצד התומך, שלא תמיד מהווה חלק מהמערך המרוויח של הארגון. יש להם הזדמנות באמצעות תוכנית קידום בריאות עמוקה, נכונה ואמיתית, לתת ערך מוסף פיננסי כלכלי.
"בריאותו של העובד בארגון הוא המקור הבלתי מנוצל הגדול ביותר ליצירת יתרון תחרותי בשוק הגלובלי. כלומר כדי להכפיל את הייצור של החברה, כלכלית שווה יותר להשקיע בקידום בריאות העובד, מאשר במערכות כלשהן. בריאות העובדים היא היתרון הכלכלי הכי גדול ביותר שיש לארגון. וזה קיים על המדף, צריך רק להושיט את היד ולקחת.
"אנשי משאבי אנוש צריכים להרים את הכפפה ולקדם תוכנית בריאות לעובדים. אין אף אחד אחר בארגון שיעשה את זה. אנשי קידום הבריאות יעזרו לאנשי משאבי האנוש להחדיר המודעות, ויעזרו להם לקדם את הנושא, הם אלה שצריכים ללוות אותם בתהליך הבחירה ובתהליך קבלת ההחלטות בארגון".