בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התקבלה תביעתו של בחור שעבר 4 משמרות בלבד באחד מסניפי בורגר-ראנץ'. העובד, שהופנה על ידי חברת כוח אדם, עבד בסניף 4 משמרות, במשך 6 שעות בכל משמרת. בתום המשמרת הרביעית בחר העובד לסיים את עבודתו בסניף, כאשר הוא זכאי לשכר בסך 496 ₪ אולם שכר זה לא שולם לו בתום החודש.
העובד פנה למנהל הסניף בחברת כוח האדם שהפנתה אותו לעבודה וזה הראשון הבטיח לו כי השכר ישולם בחודש שלאחר מכן אולם גם חודש לאחר מכן, שכרו של העובד לא שולם.
העובד הגיש כתב תביעה נגד חברת בורגר-ראנץ', בה הוא דורש פיצויי שכר והלנת שכר, אולם לאחר הגשת התביעה, ביקש העובד לשנות את כתב התביעה כך שהנתבעת תהיה – חברת כוח האדם במקום חברת בורגר-ראנץ'. תביעתו נמחקה והוא הגיש מחדש כתב תביעה, הפעם כנגד חברת כוח האדם.
חברת כוח האדם טענה להגנתה כי העובד איננו זכאי לפיצויי הלנת שכר היות שעברה שנה ממועד סיום עבודתו ועד להגשת כתב התביעה (קרי חלה התיישנות על הלנת שכר). החברה הודתה ששכרו של העובד לא שולם לו וזאת בשל טעות בקליטת פרטיו במערכת אולם עם הגשת כתב התביעה, שילמה לו חברת כוח אדם את שכרו באמצעות המחאה.
רשמת בית הדין לעבודה בתל אביב, קרן כהן, קיבלה חלקית את התביעה. נפסק כי התובע אכן הגיש כתב תביעה תוך שלושה חודשים מסיום עבודתו בבורגר-ראנץ', אולם בהליך זה נתבעה אישיות משפטית שגויה והיה צריך להתחיל בהליך תביעה חדש. מאחר והעובד הועסק חודש אחד בלבד, לא היה בידו מידע על אודות המעסיק ולא היה בידו תלוש שכר שישמש כהוכחה לכך שהועסק בבורגר-ראנץ'. על כן, פסק בית הדין כי לא חלה התיישנות על התביעה.
על כן, על הנתבעת (חברת כוח האדם) לפצות את התובע ב-1,000 ₪ בגין הלנת שכר ועוד 500 ₪ הוצאות משפט.
