תבעה את הבוס בגין הטרדה מינית ונמצאה מטרידה בעצמה

עובדת הגישה תביעה נגד המעסיק שלה בגין הטרדה מינית. בית המשפט חקר ומצא כי המטרידה האמיתית היא העובדת עצמה. העובדת ניהלה רומן עם המנהל שלה, שהנו גם הבעלים של מקום עבודתה. כשביקש המנהל לסיים את מערכת היחסים, היא סרבה לקבל זאת והחליטה לנקום בו ולהגיש נגדו את תביעת השווא.
העובדת מילאה תפקיד של מנהלת סניף בחברה גדולה (ששמה נאסר לפרסום). במשך חמש שנים היא ניהלה רומן עם בעל החברה, אדם נשוי. היא גילתה שהוא מנהל מערכת יחסים עם עובדת נוספת, ועל כן תקפה אותה קנאה עזה, שהובילה אותה להגיש נגדו תביעה בגין הטרדה מינית.

התביעה התגלתה ככוזבת: העובדת נהגה לבלוש אחר בעל החברה, דרשה ממנו לפטר את העובדת השניה עמה מנהל מערכת יחסים, ואף הכריחה אותו לחתום על מסמך לפיו יהיה עליו לפצות אותה בסכום של 200 אלף שקלים אם לא יעשה זאת. לאחר שראתה כי לא פיטר את העובדת, מצלמות האבטחה של מקום העבודה קלטו אותה שופכת עליה כוס קפה רותח. כתוצאה מהדברים האלה ומהתנהגותה הגיש בעל החברה בקשה למניעת הטרדה מאיימת, והעובדת קיבלה צו הרחקה ממנו, מבית משפט השלום, לאחר שנקבע כי היא פוגעת בפרטיותו ובשלוות חייו.

בהמשך זומנה העובדת לשימוע, אך היא דרשה לקבל תשלום פיצויי פיטורין וסרבה להגיע לשימוע. בהמשך, בנוסף לתביעת ההטרדה המינית, הגישה העובדת תביעה גם נגד אחותו של בעלי החברה, שהחברה נמצאת בבעלותה גם כן.

העובדת דרשה פיצוי של מיליון שקלים וחצי, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות בסך של 250 אלף שקלים. בכתב התביעה טענה כי בעלי החברה הציע לה הצעות מגונות והתעלל בה נפשית. לדבריה היא נאלצה להיענות לו מהחשש כי תאבד את מקום עבודתה. היא טענה כי דרשה ממנו להפסיק לנהל מערכת יחסים עם העובדת האחרת, כדי להגן עליה.

הנתבע סיפר על הרומן שניהל עם העובדת. לאחר שגילתה את מערכת היחסים שמקיים עם עובדת נוספת, היא החליטה לסחוט אותו, לעקוב אחריו ולאיים עליו שתספר לאשתו. הוא הציג בבית המשפט אסמכתאות, צילומים ותמלילי שיחות מוקלטים. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ד"ר אריאלה גילצר כץ, קיבלה את טענותיו של הגבר הנתבע. היא קבעה כי הראיות מעידות על רומן מהנה עבור שני הצדדים, והמטרידה היא למעשה התובעת בעצמה. התנהגותה זו מהווה עבירת משמעת חמורה, ועל כן היא אינה זכאית לקבל פיצויי פיטורין. בעלי החברה תבע את העובדת מנגד, בדרישה לקבל פיצוי של כחצי מיליון שקלים, גם בגלל העובדה שהיא לא החזירה את רכב החברה ומסמכים שונים שקיבלה, וכפיצוי על הפרת הסכם הסודיות עם החברה. על כן פסקה השופטת כי על העובדת לשלם לחברה 31,460 שקלים כפיצוי לחברה, וסכום נוסף של 55 אלף שקלים.

ביום העיון בנושא דיני עבודה – חובות המעסיק, נעמיק גם בנושא הטרדה מינית בעבודה. לחצו כאן לפרטים