עובדים יצירתיים ולא עצלנים
יום עבודה הכולל שעות עבודה קבועות של תשע עד חמש פשוט אינו מתאים לכולם. שבוע העבודה הארוך, שכולל 40 או 45 שעות, כפי שמקובל ברוב מקומות העבודה בישראל, מתחיל להסתמן כטעות, לא רק בגלל שהעובדים עייפים יותר ובריאים פחות, אלא גם בגלל שזהו מודל עבודה שאינו מתאים למקצבי החיים והקוגניציה של כולם, ובעיקר לא לאלה של אנשים יצירתיים.
במאמר שהתפרסם לאחרונה ב-New Yorker, מדען מערכת העצבים קנת' וורייט אמר שהקוגניציה "נמצאת במצבה הטוב ביותר מספר שעות לפני זמן השינה הטבעי, והיא במצבה הגרוע ביותר בסמוך לזמן ההתעוררות הטבעי". משמעות הדבר היא שאת העבודה הטובה ביותר שלנו אנו מבצעים בחלקים המאוחרים יחסית של היום ולא כדבר הראשון על הבוקר.
המודעות שלנו מתעוררת לחיים מיד עם הקימה בבוקר, אבל עשויות להידרש עד ארבע שעות עד שהתודעה שלנו תביא את עצמה למלוא הערנות והדריכות, וכל עוד זה לא קרה, ההחלטות שלנו לא יהיו הטובות ביותר. במילים אחרות, לפחות עבור חלק מאתנו משהו כמו רבע משעות העבודה, בחלקו הראשון של היום, הן פשוט בלתי יעילות ודווקא בסוף היום הארוך, כשאנו כבר רוצים להיות בבית, אנו מחמיצים את שעות השיא של המוח.
מספר שעות העבודה והפריסה שלהן על פני היממה משמעותית בעיקר עבור עובדים מתעשיית הידע ובמיוחד אם נדרשת מהם יצירתיות (והיום אנחנו כבר יודעים שיצירתיות היא ערך רצוי גם במשרות שלא הוגדרו בעבר כיצירתיות מכיוון שמדובר בין היתר ביכולת להתמודד עם בעיות). על פי שרה רובינסון, עתידנית ועורכת באתר AlterNet, עובדי ידע יכולים לעבוד באופן פורה כשש שעות ביום בלבד, זאת בשונה מעובדים שמבצעים עבודה ידנית ויכולים לעבוד ביעילות גם שמונה שעות ביום. אפשר להוסיף על הנתונים האלה מידע נוסף שמביא דרייק בייר מ-Fast Company, ולפיו היכולות הקוגניטיביות שלנו משתפרות עם העלייה בחום הגוף שנמצאת בשיאה בשעות הבוקר המאוחרות, וכן בהתאם לספיקת הראות ששיאה בשעות אחר הצהריים.
עד 2030 רק וורקוהולים קיצוניים יעבדו יותר מ-15 שעות בשבוע
לורן דייוידסון מ- The Atlantic מציינת שעברה כמאה מאז שהכלכלן ג'ון מיינרד קיינס חקר את יום העבודה בן שש השעות וניבא שעד 2030 רק וורקוהולים קיצוניים יעבדו יותר מ-15 שעות בשבוע. מיינרד קיינס היה די נועז, כי בדיוק באותה תקופה חברת הרכב פורד קיבעה את שבוע העבודה בן 40 השעות כנורמה. אולם, ב-1930 חברת קלוג'ס הציגה את יום העבודה בן שש השעות, שהיה אהוד מאוד בקרב סגל העובדים ונמשך עד 1985. יתרון נוסף של יום העבודה הקצר, מעבר לפופולאריות, שהתגלה בקלוג'ס הוא שהעובדים שמחו לעבוד פחות כאשר שילמו להם 12.5% יותר לשעה, מה שאומר שהחברה יכלה לפתוח משרות נוספות.
כל הנתונים האלה מתנקזים לשתי מסקנות, שכבר מזמן החלו להתבהר תודות למחקרים הרבים בתחום: האחת היא שאין טעם להחזיק עובדים שעות ארוכות בעבודה אם רוצים שהם יהיו יעילים, והשנייה היא שיום עבודה גמיש ואפשרות לעבוד מהבית יעזרו לעובדים שנדרשת מהם יצירתיות להיות זמינים לעבודה כאשר הם בשעות השיא הקוגניטיביות שלהם ולעשות דברים אחרים בשעות שבהן התודעה קצת יותר מנומנמת, למשל להישאר בבית ולטפל בסידורים.
עוד על הסדרי העסקה גמישים בכנס wellbeing – רווחת העובדים שיתקיים ב-9/7/14/ לחצו כאן לפרטים
