תפוקה בעבודה
מחקר שבוצע באוניברסיטת סטנפורד על ידי פרופ' פנקאוול (פרופסור לכלכלה), מראה שיש נקודת אל חזור שבה שעות ארוכות ועבודת יתר אינן פרודוקטיביות, אינן בריאות ואף משפיעות לרעה על השורה התחתונה. הגיע הזמן להשתחרר מהאמונה שהעובדים שנשארים הכי הרבה זמן במשרד הם העובדים הטובים ביותר.
המחקר מבוסס על סקירה של מחקר מוקדם יותר שבוצע על ידי חוקרים בריטיים במלחמת העולם הראשונה. הם מצאו שתפוקת העובדים צונחת בחדות לאחר 50 שעות עבודה בשבוע. לאחר 55 שעות התפוקה מתחילה להיעלם במהירות, עד לנקודה שבה האדם עובד 70 שעות בשבוע, אז כבר אינו מייצר דבר.
"שעות שבועיות רבות ושעות יומיות רבות אינן בהכרח מניבות תפוקה גבוהה, " כתב פרופ' פנקאוול בדוח שלו. "זה מרמז שעבור עובדים מסוימים, שבאים מסוגי עבודה מסוימים, מעסיקם ממקסם הרווח אינו צריך להיות אדיש למספר השעות שבו הם עובדים ביום או בשבוע." פנקאוול ציין שנקודה זו הובהרה כבר בדוחות על עלויות העסקה קבועות, שבהן העלויות המקושרות למספר העובדים המועסקים גורמת לפירמות לנטות לשעות עבודה ממושכות.
כעת פרופ' פנקאוול אף מצביע על סיבה אחרת לכך שהמעסיקים צריכים לשקול שעות עבודה ממושכות של עובדים: אנשים שעובדים שעות ממושכות עלולים לחוות תשישות או מתח שלא רק מפחיתים את תפוקתם, אלא גם מגבירים את השכיחות של טעויות, תאונות ומחלות שמובילות לעלויות עבור המעסיק.
עבודת יתר אינה מוגבלת למשרדים בלבד. מחקר חדש של WorkplaceTrends מניו יורק ושל CareerArc מלוס אנג'לס מראה ש-65% מתוך 1,087 נסקרים אמרו שהמנהלים שלהם מצפים מהם להיות זמינים מעבר לשעות העבודה, ו-64% מתוך 116 בעלי מקצוע שנסקרו אמרו שהם מצפים מהמועסקים שלהם להיות זמינים מעבר לשעות העבודה, בזמנם הפרטי.
"הטכנולוגיה הרחיבה את יותר העבודה של תשע עד חמש ל-24 על 7, מה שמקשה מאוד למועסקים ליהנות מזמן פרטי," אמר ל- hreonline.com דן שוואבל, מייסד WorkplaceTrends. "בעתיד בכל חברה תהיה תכנית גמישות ואלה שלא תהיה להן יפסידו בקרב על כישרונות מובילים."
לשנות את השיטה.
לדברי מומחים לא פשוט לשנות את צורת החשיבה של המעסיקים שהתרגלו "לסחוט" עוד ועוד את העובדים שלהם. ההבנה שקיצוץ שעות העבודה יביא לעלייה בתפוקה מנוגדת לבסיסה של מגמה ארוכת שנים. קלייר קארוסו, חוקרת בריאות, ציינה בדוח שהייתה שותפה לכתיבתו, ששיעור המועסקים העובדים שעות ממושכות עלה משמעותית בשלושת העשורים האחרונים. שעות העבודה הממושכות נקשרו לתאונות דרכים, טעויות רפואיות ואוטם שריר הלב. ניהול כושל של שעות העבודה יכול לגרום לנטל כלכלי בשל ירידה בתפוקה, פציעות עבודה, עלויות בריאות ועזיבת עובדים רבה יותר, נכתב בדוח של קארוסו. מהצד השני נמצא שמועסקים שנהנים מאיזון חיים ועבודה טוב יותר הם מעורבים יותר ומסורים יותר ובסופו של דבר גם עובדים קשה יותר.
הרעיון הוא לשנות את התרבות הארגונית ולתת לעובדים חופש רב יותר לחיות את חייהם, לא באמצעות שינויים קטנים בנהלים אלא דרך הטמעת תמריצים נרחבים יותר כמו שעות עבודה גמישות ובנק של ימי חופש בתשלום. חברות כבר מבינות שאנשים הם הנכס החשוב ביותר שיש להן. לכן אין סיבה להמשיך להתייחס למועסקים כמו אל מוצר חד פעמי.
