לא צריך להיות מבין גדול ביחסי עבודה כדי לקבוע ש-2011 הייתה שנה שבה סכסוכי העבודה ומחאות העובדים והצרכנים היו למאפיינה הבולט. שיעור השובתים זינק ביותר מפי שמונה בהשוואה ל-2010.
לא פחות מ-25 שביתות מלאות התקיימו במשק במהלך 2011, בהן השתתפו 290,820 שובתים. זאת לעומת 24 שביתות ב-2010 אך עם שיעור משתתפים נמוך משמעותית: 35,844 עובדים.
מרבית השביתות בשנה שעברה הוכרזו על רקע תביעות שכר, חתימה על הסכם קיבוצי חדש, יציגות עובדים, הלנת שכר ושינויים ארגוניים. מרביתן התקיימו בסקטור הציבורי.
את הנתונים הללו ונוספים מסר היום (א') הממונה על יחסי עבודה במשרד התמ"ת, (עו"ד) שלמה יצחקי. על-פי עדותו, חלה החמרה במערכת יחסי העבודה במשק, לאור שינוי במגמת נתוני השביתות ב-2011.
יותר מחצי מיליון (556,748) ימי עובדה אבדו למשק בשנת 2011 כתוצאה משביתות לעומת 168,864 ימי עבודה שנת 2010.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2011 התקיימו במשק 12 שביתות חלקיות (עיצומים) בהן נטלו חלק 30,778 שובתים לעומת 13 שביתות חלקיות בשנת 2010 בהן השתתפו 57,564 שובתים.
רוב השביתות (כ-76%) כמו רוב השובתים (99%) ורוב ימי העבודה שאבדו למשק (81%) התקיימו בסקטור הציבורי.
בחלוקת ימי העבודה שאבדו למשק לפי ענף כלכלי מתברר כי למעלה ממחצית מאובדן הימים 58% נזקף לשירותי הבריאות והרווחה (שביתת הרופאים והעובדים הסוציאליים) כ – 20% לתעשייה כ – 14% לשירותים הציבוריים והשאר לחינוך, תחבורה, בנקאות וחקלאות.
נתון חשוב נוסף מצביע על כך שמרבית השביתות (52%) היו דווקא קצרות במיוחד ונמשכו עד יום אחד בלבד; כ – 28% מעל יום אחד ועד 24 יום; וכ- 16% מעל 24 ועד 49 יום וכ – 4% מעל 50 יום.
לדברי יצחקי, שהתראיין לפני כחודש לחדשות HRus, פתיחתם של הסכמי השכר באותה השנה ומאבקי הרופאים, העובדים הסוציאליים והשביתה הכללית במשק שיזמה ההסתדרות וכונתה "שביתת עובדי הקבלן" – כל אלו הובילו להיפוך מגמה, כלשונו, וערעור היציבות שאפיינה את מערכת יחסי העבודה בשנים האחרונות.
"המגמה הזאת", אומר יצחקי, "מתאפיינת במיוחד בעלייה דרמטית באובדן ימי עבודה במשק וגידול במספר השובתים".
