דף הבית יחסי עבודה דיני עבודה שנה לחוק האכיפה המנהלית‎

שנה לחוק האכיפה המנהלית‎

"החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה אומר לנו שהמדינה לא מצליחה לאכוף חוקים", כך עולה מהרצאתה של עו"ד אפרת דויטש בכנס דיני עבודה.

06/08/2013

בתאריך 19.6.2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (התשע"ב-2011) שנחקק במטרה להגביר ולייעל את מערכת האכיפה של דיני העבודה, וזאת בין היתר, על ידי הנהגת הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעסיקים פורעי חוק וכן העברת האחריות האזרחית והפלילית למזמיני השירות.

להורדת המצגת של ההרצאה לחץ כאן!
ניתן ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר ולבחור באופציה של הורדת הקובץ למחשב האישי.

החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה הוא מאוד נדיר בחקיקה הישראלית. נוכל להשוות את הדבר לחוק שאוסר על חציית הכביש באור אדום, החוק קיים אך הציבור בכל זאת עובר באדום, תארו לכם שהיו מחוקקים חוק שמגדיר את אכיפת החוק הנ"ל. המדינה רואה שהיא לא מצליחה לאכוף את החוקים בדיני עבודה ולכן היא מחוקקת חוק מיוחד שנועד להסדיר את אכיפתם של החוקים בפועל – ובו היא מגדירה כיצד יעשו זאת ומקצה לכך משאבים.

עד לחקיקת החוק היו המון הפרות של חוקי העבודה שזכו לטיפול אך התהליך לאכיפת החוק בפועל היה ארוך. המטרה בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה הייתה ליצור תהליך טיפול קצר ויעיל יותר.

הבשורה האמיתית בחוק להגברת אכיפה בדיני עבודה (שבחלק מהמקרים נעלמה מהעין) היא שהאחריות על עובדי הקבלן (כגון ספק הניקיון, השמירה, ההסעדה וכיו"ב) עוברת לארגון. כך לדוגמה, ארגון יכול להיות מעסיק טוב לעובדים שלו ואפילו לשלם תשלום גבוה עבור עובדי הקבלן תוך שקלול בתשלום של כל ההפרשות הסוציאליות שבחוק ומתן משכורת שעתית מכובדת, אבל אם מפעיל השירות (הספק) איננו מעסיק את העובדים שלו בצורה חוקית או מבצע עברה כגון אי תשלום שעות נוספות, אי תשלום שכר מינימום, אי נתינת הפסקה על פי חוק, העסקה ללא יום מנוחה, אי ביצוע הפרשות פנסיוניות ועוד – הארגון הוא זה שישא באחריות הפלילית והאזרחית.

כמובן שכל המקרים, החוקים והדינים חלים באותה מידה גם כאשר ההעסקה נעשית במתכונות אחרות.

הקנסות ועיצומים אליהם חשוף הארגון מאז החלת החוק להגברת האכיפה המנהלית של חוקי העבודה

לאחר שהסבירה ופירטה על החוק עצמו מנתה אפרת את העיצומים והקנסות שצפויים למעסיק במקרה ונתפס במסגרת אחד ממבצעי האכיפה מהסוג אליהם אנו שומעים לאחרונה.

העבירה הנמוכה ביותר כמו ניהול פנקס חופשה או היעדר תקנון למניעת הטרדה מינית צפויה לגרור לעיצומים בסדר הגודל הנמוך ביותר של כ-5,000 ₪, לכל עברה. כלומר אם הארגון העסיק 10 עובדים ולא ניהול עבורם פנקס חופשה הוא עלול לקבל קנס של עד 50 אלף שקל. (הערת עורך: ניתן לקרוא עוד על נושא זה בדוגמה שפורסמה לאחרונה על קנס פלילי בסך 27,090 ₪ שהוטל על חברה בעקבות אי ניהול פנקס חופשה).

על עבירות כגון העזבת עובדת בחופשת לידה, אי מתן גמול שעות נוספות, אי מסירת תלוש שכר על פי חוק הגנת השכר וכיו"ב כבר חושפות את המעסיק לעיצומים של עד כ-20,000 ₪ לעברה.

העבירות שגוררות את העיצומים הכספיים היקרים ביותר הם: פיטורי עובד במילואים, אי מתן פנסייה, אי תשלום שכר מינימום או גמול שעות נוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, כאן מדובר על עיצומים של עד 35,000 ₪ לעברה.

חוק הגברת אכיפה בדיני עבודה נותן כאמור מענה לעבירות שכיחות בתחום של דיני עבודה אולם הוא לא נותן מענה לכל נושאי האפליות וכל הנושאים של חשיפת שחיתויות והעסקת עובדים זרים.

ההשלכות של החוק להגברת אכיפת דיני עבודה

לאחר שפירטה על העיצומים והקנסות הצפויים לארגון המשיכה אפרת ופירטה על תהליך האכיפה כפי שהוא מבוצע היום:

כיום מפקח של התמ"ת יכול להגיע אליכם לעסק בכל זמן נתון. במידה והגיע מפקח והתייצב במקום עבודה חייבים להכניס אותו, הפרעה למפקח היא עבירה בפני עצמה. כשהוא מגיע לשטח, אם אין משהו דחוף, חייבים לאפשר לו לבדוק. פעם היו מפקחים לכל חוק, היום מפקח אחד בודק את הכול.

אם הגעתם המפקחים יבקשו מדגמים. אם הם מגיעים בביקורת אקראית או ביקורת ענפית. הם יבקשו רשימת עובדים, יאתרו 3 עד 20 עובדים ויבקשו דוחות שכר או נוכחות.

אבל אם יש תלונה ספציפית של עובד, הם יבקשו את הפרטים שלו ושל עוד כמה עובדים. אחד מהם הוא המלשין. המפקח אוסף את החומר ואם הוא מגלה ממצאים הוא מזמן לחקירות. כשמקבלים זימון לחקירה צריך לבדוק אם זו חקירה 'תחת אזהרה'. אם כן, יש סיכוי שיפתח תיק. הם חייבים להודיע למעסיק שהוא תחת אזהרה כדי לאפשר לו לגשת לייעוץ משפטי. גם אם החקירה איננה תחת אזהרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין ולהתכונן.

המפקח יכול להטיל עיצום כספי או התרעה. למעסיק יש 30 יום לנמק את הנעשה (פרויקט, מחלה, פיטורים של מנהלת חשבונות, טעות אנוש…).

בעתיד מתכננים בתמ"ת גם לפרסם את רשימת המעסיקים שניתנו להם עיצומים וזאת במטרה לאפשר לעובדים/מועמדים לברר על ההיסטוריה של המעסיק בשמירה על דיני העבודה, אך ישנו חשש מוצדק כי הדבר עלול לגרום לכדי הכפשת שמם / הלבנת פניהם של מעסיקים – ולכן הדבר עדיין לא מבוצע.

כיצד נמנעים מאחריות פלילית בעת עברה על דיני עבודה

צריך לעבוד על פי רשימה (צ'ק ליסט) שמציגה המדינה. לדוגמה: החוק למניעת הטרדה מינית מניח שהארגון לא יכול להיות אחראי לכל מילה שנאמרת על ידי כל אחד מהעובדים. לפיכך החוק אומר שהמעסיק צריך לפעול וליישם מספר תקנות ארגוניות ופעילויות מונעות והסברתיות בנושא.

כלומר אם הוא פעל על פיה – הוא כמעסיק מוגן. הארגון לא יכול להבטיח שלא תהיינה הטרדות מיניות הוא כן יכול להתחייב לפעול כפי שהוא נדרש על פי חוק (קרי למנות אחראי לנושא של הטרדה מינית, לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית וכיו"ב). ברגע שהוא פעל נכון – הוא מכוסה.

דגשים להעסקת עובדי קבלן

כאשר מדובר על עובדי קבלן או נותן שירותים חובה על הארגון לבדוק עוד בשלב החוזי כי התשלום מספיק לביצוע כלל סעיפי השכר בפועל וכן חובה עליו לבחון תקופתית כי אכן כלל ההפרשות מבוצעות בפועל עבור העובדים ע"י נותן השירות.

לפיכך, כאשר מתקשרים בחוזה עבודה עם קבלן המספק שירותים מומלץ כי החוזה יכיל את רכיבי השכר (חופשה, נסיעות, שכר, פיצויים ועוד). הארגון צריך לבדוק שהקבלן יכול לתת לעובדים את מה שמובטח. הקבלן צריך להראות למעסיק שיש לו לא רק הוצאות אלא גם רווח כי אם הקבלן מפסיד – סימן שהעובדים לא מקבלים את מה שמגיע להם.

יותר מכך, נעשית עבודה כעת על ידי המדינה שמטרתה לפרט את הוצאות השכר של עובדי הקבלן. עבודה זו עתידה להתפרסם עד סוף 2013 ואז מזמין השירות ידע בדיוק מהי עלות העסקה של עובד בכל ענף. קבלן השירותים צריך להתחייב בחוזה שהוא לא ישלם לעובדים פחות ממה שהוא מחויב.

בנוסף, צריך למנות בארגון נציב תלונות עובדי הקבלן. כל עובד ניקיון או שמירה צריכים לדעת שיש מישהו בארגון שמטפל בתלונות שלו.

אפרת: "אני אישית ממליצה לכם לכלול נספח שאומר לעובדים (בשפות רלוונטיות) שיש נציג תלונות. ברגע שהעובד מתקבל לעבודה ומתחיל לעבוד – הוא יקבל את הנספח. אפשר לתלות או למסור ביד את המכתב לכל עובד".

אם עובד הקבלן התלונן, הארגון צריך לדרוש מהקבלן לתקן ולהוכיח שהוא תיקן. לא תיקן הקבלן את דרכו, הארגון צריך להפסיק את ההתקשרות עם הקבלן, ולא – הארגון הוא שישא באחריות ואליו יוטלו העיצומים הכספיים.