ארנסטו סלמנט, כיום בן 73, החל לעבוד כשומר אצל סוכן תכשיטים מלאס-אנג'לס קליפורניה. תפקידו של סלמנט היה לשמור על ה'אוצר'.
חוקי העבודה בקליפורניה הם מהמיטיבים ביותר בארה"ב במובן הזה ששם יום העבודה המקסימאלי כולל שמונה שעות עבודה בלבד (בשאר המדינות יום העבודה כולל 9 שעות מקסימום). מעבר לכך, המעסיק צריך לשלם שעות נוספות. אך המעסיק של סלמנט חשב על דרך יצירתית להתחמק מהחובה לשלם לשומר שלו שעות נוספות והוא התקין לו קרון מגורים בשטח העסק והפעיל עליו לחצים לחתום על חוזה עבודה המגדיר שכר גלובאלי ולא שכר שעתי.
כך, במשך 8 שנים, חיי סלמנט בקרוון שלו, בתוך החברה, כשהוא משמש שומר 24/7, 7 ימים בשבוע במשך 8 שנים תמימות. בנוסף על זאת, מכתב התביעה עולה כי תפקידו של השומר כלל ניקיון החצר בכל יום עבודה בנוסף על עבודת השמירה.
לאחר שפנה למעסיקו בבקשה לתשלום עבור שעות העבודה הנוספות ובקשתו נדחתה על הסף, פנה העובד ליעוץ מטעם משרד העבודה ושם המליצו לו להגיש כתב תביעה כנגד מעסיקו. סלמנט הופנה לעורך דין שהגיש בשמו כתב תביעה כנגד המעסיק בגין הפרת חוקי עבוד (הן הפרה של חוקים פדרליים והן הפרה של חוקי העבודה במדינת קליפורניה).
מה שהחל כתביעה שגרתית לשעות עבודה נוספות הפך לתביעה מורכבת בהרבה וזאת בשל גילו של סלמנט והעובדה שהיה בן מיעוט המתקשה להבין אנגלית, עובד מוחלש אשר אינו בקיא בחוקי העבודה ואינו מודע לזכויותיו. עורך דינו טען לניצול עובד מבוגר ודרש, בנוסף על הפיצוי בגין שעות העבודה המרובות, גם פיצוי על נזקים (בגין עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים). בית המשפט קיבל את תביעתו של סלמנט ופסק לטובתו פיצויים בסך 425,000 דולר.
