אפליית נשים חרדיות בהייטק
שכר הנשים החרדיות בהייטק, נמוך ב-25% מהממוצע. כך נחשף בוועדת המדע והטכנולוגיה.
לדברי יו"ר הוועדה אורי מקלב: "למרות תכניות ההכשרה הממשלתיות לנשים חרדיות בסייבר – המגזר הציבורי דורש ניסיון ולא מסתפק בהכשרה. אם רק יתנו הזדמנות ושכר הוגן – יגלו את האוצר הזה".
אפליית הנשים החרדיות בהייטק, נמשכת.
וועדת המדע והטכנולוגיה דנה השבוע (שני) באפליית שכר הנשים החרדיות, המועסקות בתעשיית ההייטק. לדברי יו"ר הוועדה, אורי מקלב (יהדות התורה), "בין אם זו אפליה מובנית ובין אם פרי נתונים סותרים – חובה לטפל להקל ולפתור את הבעיה. יש מחסור בעובדי הייטק וחובה לנצל את העובדים הקרובים והיכולות שלהם – ולא לייבא מתכנתים מחו"ל. ברור שיש הבדל בעניין בין המגזר הפרטי לציבורי. באחרון אין אפליה אך עדיין קיימת בעיה ביצירת מקומות עבודה ובהתאמתם לחרדיות".
מקלב התריע כי למרות תכניות ההכשרה הממשלתיות לנשים חרדיות – לאחר ההכשרה המגזר הציבורי דורש ניסיון ולא מסתפק בהכשרה. לעתים, הוראות האוסרות תחילת עבודה בשעה מוקדמת, המאפשרות יציאה מוקדמת – חוסמות אימהות מלהתקבל ולהתקדם בעבודה במגזר הציבורי.
אילן גילאון (מרצ) אמר: "במגזר הפרטי יש ניצול קפיטליסטי של החרדיות שהן הפרולטריון הכי חלש שעליו צריך להגן. חרדית משתכרת היום בהייטק כ-5500 ₪ שמקבילתה הלא-חרדית מקבלת כמעט כפול, כאשר הגינות היא ערך כל-כך בסיסי".
לדברי יואב בן צור (ש"ס) "שתי בנותיי מתכנתות, ומהן אני ושמע על המוני נשים חרדיות המשוועות לבדל עבודה, במרחק רב, בתנאי עבדות, בשכר זעום, תוך בוטות של המעסיקים – והן מפחדות לאבד את מקום עבודתן, וממשיכות רק כדי לצבור ניסיון ולהמשיך הלאה". עליזה לביא (יש עתיד) התריעה מפני מחסור בהענקת מלגות מטעם המדינה לנשים אלו ואילו מיכאל מלכיאלי (ש"ס), האשים את "משרד החינוך, המסרב – ע"י המועצה להשכלה גבוהה – להכיר כתואר אקדמי בלימודי המחשב של הסמינרים החרדיים. או שיכירו בלימודים כהשכלה אקדמית או שיאסרו על החברות לדרוש תואר שכזה".
לדברי ניצה קלינר-קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות ולשעבר חוקרת בבנק ישראל, היקף התעסוקה הכללי של נשים חרדיות בישראל הוא כ-75%, גבוה משאר מדינות ה-OECD. אחת מכל ארבע נשים חרדיות משתלבת באקדמיה, נמוך אמנם משאר האוכלוסייה אך במגמה עולה. כ-800-700 חרדיות לומדות מדי שנה בהכשרה מקצועית של תכנות, ובנוסף כמה מאות בסמינרים. כ-5% מהנשים החרדיות מועסקות בהיי טק, אך נתונים אלו במגמת עלייה. 44% מהנשים החרדיות בהיי טק מרוויחות למעלה מ-10,000 ₪, אך השכר הממוצע של נשים חרדיות בתחום הוא כ-25% נמוך מהממוצע. לדבריה, הן מתקשות להתמקח על גובה שכרן בגלל חוסר ידיעתן למי ניתן וכדאי לפנות בעניין, ומתוך החשש לאבד את מקום העבודה.
רותי סירוטה, מעמותת תמך, סיפרה על תכניות מותאמות לחרדיות כדי לקדמן לתפקידי ניהול, אביתר פרץ, מנהל ההתקשרויות בחשב הכללי באוצר, סיפר על תכניות רבות ממשלתיות בהם נדרשת הכשרה ולא תואר אקדמי, ואילו משה פרידמן, מנכ"ל קמאטק, הציג מסלולי הכשרה מקצועיים, יוקרתיים, מהירים ולא אקדמאיים, כאשר בוגרי אותן ההכשרות מגויסים לעבודה יותר מאשר אקדמיים.
