בני הזוג גבי אותי רוטר, המנכ"לים המשותפים ובעלי השליטה בחברת האופנה קסטרו, זינקו לראשות טבלת שיאני השכר במשק. כך לפי הדו"חות הכספיים של הרשת שפורסמו בסוף השבוע שעבר.
עלות שכרם המצרפית נאמדה ב-7.3 מיליון שקלים, כאשר 2.9 מיליון שקל מתוכם היו למענק, 2.8 מיליון שקלים כדמי ניהול והיתרה הייתה דמי שכירות לשני נכסים שבבעלותם.
בסיכומו של דבר, את 2011 סיכמה קסטרו ברווח נקי של 48.5 מיליון שקל – זינוק אדיר בהשוואה לרווח של 2.1 מיליון שקלים ב-2010 שהייתה שנה קשה מאוד בשל החורף השחון שפגע במכירות החברה.
21 מיליון ש"ח הפסד
חברה נוספת שפרסמה את דו"חותיה בסוף השבוע היא חברת הנדל"ן קרדן. בצד הפסד שנתי בסך 20.6 מיליון שקלים, הציגה קרדן שכר מצרפי של כ-10 מיליון שקלים לחמשת בכיריה.
עלות שכרו של יו"ר החברה, איתן סורוקה (70% משרה) הגיעה אשתקד ל-3 מיליון שקל, ואילו עלות שכרו של המנכ"ל, יורם קרן, הגיעה ל-2.7 מיליון שקל. בשנים 2009-2011 צברה קרדן נדל"ן, מיזמיות פרויקט הולילנד בירושלים, הפסד של 57 מיליון שקל, בעוד שצמד מנהליה הבכירים גרפו שכר בעלות של 17 מיליון שקל: יותר מ-9 מיליון שקל לסורוקה וכ-7.5 מיליון שקל לקרן.
יאיר עשהאל, מנכ"ל חטיבת תשתית בחברת שירותי ההובלה והלוגיסטיקה תעבורה מקבוצת כלל תעשיות, עם שכר בעלות שנתית של כ-3.9 מיליון שקל – רובו כמענק הנגזר מהרווח הנקי של החטיבה.
בין ביצוע לתגמול
אם לשפוט על סמך דו"חות שני החברות, הרי שאלו סיפקו דוגמה נוספת לסתירה הקיימת לא אחת בין ביצועי החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב לתגמול בכיריהן. על כך בדיוק נסוב הדיון שקדם לאישור ועדת השרים לחקיקה אתמול, בעניין ריסון שכר הבכירים – הצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד).
מנהלים במערכת הבנקאית עדיין "מככבים" בצמרת מקבלי השכר אשתקד עד כה: דב קוטלר, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, וחיים פריילכמן, מנכ"ל בנק אגוד, עם עלות שכר שנתית של כ-5 מיליון שקל כל אחד. לא הרחק מאחוריהם ניצבים יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, ואירית איזקסון, יו"ר ישראכרט, עם עלות שכר שנתית של כ-4 מיליון שקל כל אחד.
