חשבתם שעובדי החברות הממשלתיות הרוויחו ערימות של כסף מדי חודש בחודשו ב-2011? דו"ח הרשות לניירות ערך מצא ששכר הבכירים ב-2011 עמד על 3.7 מיליון שקלים בממוצע לשנה, כפול ויותר משכרם הממוצע ב-2003.
נתוני הדו"ח, עליהם עמלה המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך בראשותה של הכלכלנית ד"ר גתית גור-גרשגורן, התפרסמו הבוקר ויוצגו על-ידה בכנס הדירקטורים השנתי של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) ביום שלישי השבוע (8/5).
עיקרי הנתונים מצביעים על ירידה חדה בחשיבותו של מרכיב השכר הקבוע בשנים האחרונות, מ-73% ל-36% בלבד, בד בבד עם עלייה במרכיבי השכר המשתנים התלויים בביצועי חברות.
נקודה חשובה נוספת נוגעת לעליית שכר הבכירים. זו נבלמה ב-2010 וב-2011 ונעצרה ב-3.7 מיליון שקלים בממוצע שנתי, כאמור לעיל.
מנכ"ל מרוויח יותר מהבעלים
הדו"ח חישב נתוני שכר של 67 חברות ציבוריות השייכות למדד תל אביב 100 (לא נלקחו בחשבון חברות דואליות – חברות הנסחרות בבורסה נוספת בעולם) והוא כולל חישובי שכר השוואתיים בין השנים 2003-2011 של כ-412 בכירים.
מהנתונים עולה כי מנכ"לים שהם בעלי שליטה מרוויחים כשני שליש משכרם של מנכ"לים שכירים (3.4 מיליון שקל לעומת 4.9 מיליון שקל). בתפקידי יושב הראש התמונה מתהפכת, אם כי בפערים קטנים בהרבה. בעלי שליטה המכהנים כיו"ר הרוויחו בממוצע ב- 2011 כ- 3.8 מיליון שקל בהשוואה לכ- 3.3 מיליון שקל, שכר יושבי ראש שאינם בעלי שליטה.
עליית השכר הגדולה ביותר בין 2003-2011 נרשמה ב השקעות ואחזקות (מ-1.4 עד 5.4 מיליון שקל); מסחר ושירותים (מ-992 אלף שקל ל-2.6 מיליוני שקלים); תעשיה (מ-1.5 מיליון שקל בממוצע לשנה ל- 3.3 מיליון שקל); ופיננסים (מ-2 מיליון שקלים עד ל-3.7 מיליון שקל).
השוואה ענפית של נתוני השכר ב- 2011 בלבד מצביעה על ענף השקעות והחזקות כמתגמל ביותר ועל ענף המסחר והשירותים כהכי פחות מתגמל (עם ירידה של מעל 30% בהשוואה לשנת 2010).
עוד עולה מהדוח כי ב- 2011 השכר בחברות הקטנות והגדולות ירד בהשוואה ל- 2010, ולעומת זאת עלה בחברות הבינוניות. יחד עם זאת, לאורך כל תקופת השנים 2003-2011 יש קשר ישיר בין גודל החברה לגובה השכר, כך שככל שהחברה גדולה יותר, כך גם השכר גבוה יותר.
אספקט מעניין נוסף נוגע לגיל השיאנים. זה עלה ב- 2011 לעומת שנת 2010. 26% משיאני השכר הגבוה ב- 2011 הם בני 61-70 לעומת 9% בלבד בקבוצת הגיל הזאת ב- 2010.
ד"ר גור גרשגורן מציינת כי "בעוד שרמות השכר דומות לחלק מהמדינות האירופאיות עם מבנה בעלות דומה יותר לזה בישראל, מבנה מרכיבי השכר (קבוע ותלוי מניות) דומה יותר לזה שבארה"ב, שם מבנה האחזקות שונה בעיקרו".
