אנחנו חיים במציאות שאחד ממאפייניה הוא עודף אינפורמציה ששוטף אותנו כל היום, ובעיקר במקום העבודה. זאת סיבה די מוצדקת לכך שמנהלים מתקשים להחליט איזה מידע לחלוק עם עובדיהם ואיזה להשאיר במעגלים מצומצמים יותר. הקל ביותר הוא לא לטרוח על פתרון הדילמה ופשוט לקבוע ש"הם לא צריכים לדעת את כל זה", או "הם ממילא לא יבינו" וכמובן – "יש להם מספיק דברים להתעסק בהם עכשיו."
האם זוהי הגישה שלכם? לי קולן מ-Inc. כותב שהחזקת אינפורמציה על מנת להקל (לכאורה) על העובדים עלולה מבלי שתתכוונו לכך לגרום לאובדן האמון שלהם בכם, וגרוע יותר – להביא למצב שבו בהיעדר ידיעה מה קורה, התודעה של העובדים תיכנס לבהלה ולחשיבה מסוג "הגרוע ביותר עלול להתרחש." מצב כזה עלול לקרות מפני שכאשר העובדים אינם מקבלים את המידע הנחוץ להם – הם נוטים למלא את החללים החסרים בהנחות שהם קובעים בעצמם. המידע הנחוץ להם כולל בין היתר תשובות למה שקולן מכנה "ארבע השאלות היסודיות": לאן אנו הולכים? (יעדים), מה אנחנו עושים על מנת להגיע לשם? (תוכניות), כיצד אני יכול/ה לתרום? (תפקידים), מה ייצא לי מזה? (תגמולים).
לעתים קרובות אותן הנחות הן התסריט הגרוע ביותר האפשרי. לא מדובר בשיקוף של אופן ההנהגה שלכם, זהו פשוט מקרה טבעי ואנושי של היעדר ביטחון. אנשים יכולים להניח את הגרוע ביותר בהיעדר עדויות למצב ההפוך. כאשר אין בנמצא אינפורמציה, וכאשר שאלות נותרות ללא מענה, עלולות להתחיל מה שקולן מכנה "ספירלות השתיקה" בקרב העובדים. הספירלות בנויות כך: דממה > ספק > פחד > פאניקה > חשיבה על הגרוע ביותר.
דברו אליהם
ספירלות השתיקה פוגעות באמון וגם בתשוקה של העובדים למלא את תפקידיהם. אי אפשר לדעת מתי פירותיהן יבשילו – תוך חמש דקות או תוך חמישה שבועות. ברוב המקרים זה יקרה מהר יותר מכפי שתעריכו. דלת משרד סגורה, תשובות עמומות, מחוות קרירות במפגשים במסדרון, פגישות מבוטלות ללא הסבר – כל אלה עלולות להיות הגורם שיתחיל את פעולת הספירלה. ייתכן שיש סיבה טובה לדלת המשרד הסגורה ולכל היתר, אך אם אינן נהוגות בדרך כלל, הן עלולות לפתוח פתח לספק אצל העובדים.
כדי להימנע מספירלות השתיקה, היו פרואקטיביים. אין דבר שמשתווה בערכו לשמיעת העובדות ישירות מהבוס. אם למשל נודע לכם על פרויקט שלא ישפיע על אנשי הצוות שלכם לזמן מה, ספרו עליו לאנשיכם עכשיו, גם אם עדיין מוקדם עבורם להתכונן כבר עכשיו. לפחות הם לא ייכנסו למצב של מגננה או יזינו את עצמם בשמועות.
מנהיגים טובים מבינים שהם לא באמת מגנים על עובדיהם אם הם מחזיקים אותם באפלה. הם יודעים שעובדיהם יגלו בעצמם או ישערו השערות גרועות מהמציאות. הספירלות מפרקות את האמון. נצלו כל אינטראקציה, פגישה או צורת תקשורת כדי לדבר בכנות ובפתיחות עם הצוות שלכם.