הסכם לשיפור תנאי העסקתם של עובדי הקבלן במגזר הציבורי נחתם אתמול בירושלים, במעמד שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, וראשי אגפי התקציבים והשכר במשרד האוצר. ההסכם יחול על כ-70 אלף עובדי אבטחה, שמירה וניקיון במשרדי הממשלה השונים. לפי ההסכם, יקבלו העובדים שכר התחלתי של 4,500 שקלים, לעומת 4,300 (שכר המינימום במשק) ששולם עד כה. ההסכם יחול רטרואקטיבית מחודש מאי האחרון.
עוד כולל ההסכם פתיחה של קרן השתלמות כעבור שנה, אליה יפריש המעסיק סכום של 7.5 אחוזים ושתופעל באופן רטרואקטיבי מיום העסקתם הראשון. כדי לא לעודד מעסיקים לפטר עובדי קבלן, גם עובד שיפוטר על ידי המעסיק בטרם מלאה שנה לוותק שלו, יהנה מהפרשות לקרן ההשתלמות באופן רטרואקטיבי. עובד שיעזוב מרצונו לא יקבל את קרן ההשתלמות.
כמו כן יקבלו העובדים: ארוחות מסובסדות, שי לחגים שווה ערך לשי שמקבלים העובדים מן המניין, דמי הבראה מוגדלים, הגדלת ההפרשות לפנסיה.
לעומת מה שקיבלו קודם לכן, ההסכם בהחלט מיטיב עם העובדים והוא יעלה את המוטיבציה שלהם בעבודה. אך הוא אינו מאפשר לחברות הקבלן וגם לא לארגונים מזמיני השירותים לנוח על זרי דפנה. להעסקת עובדי קבלן יש חסרון מבחינת העובדים – שלא מרגישים שייכים לארגון, שמקבלים יחס לא נעים לעומת עובדי החברה וכמובן גם תנאי העסקה ירודים מעמיתיהם לעבודה. אך גם מבחינת המעסיקים ישנם חסרונות.
היתרון בהעסקת עובדי קבלן הנראה לכולם, הוא בעלויות המיידיות הנמוכות של העסקתם, במיוחד לעומת העסקת עובדים מן המניין. לעובדים המועסקים באמצעות חברת קבלן, נאמר לעתים קרובות שבעתיד אם המעסיק יהיה מרוצה מעבודתם, הם עשויים להיקלט לארגון ולהיות עובדים מן המניין. (הבנקים, למשל, המשתייכים למגזר הפרטי, הם המעסיק כמעט היחידי שמצהיר כי העובד לא יקלט בתום תשעת החודשים). השארת כל האופציות כפתוחות בפני העובד מביאות עובד מלא מוטיבציה ותקווה להיקלט בעתיד בחברה.
אך בסופו של דבר העובד שמבין עם הזמן שהסיכוי להיות עובד מן המניין הוא קלוש, חש תסכול רב והמוטיבציה שלו יורדת. הוא מנסה להאחז בציפורניו בעבודה כי אין לו כל חשק, וכך תפוקותיו.
הסכם לשיפור תנאי העסקתם של עובדי קבלן במגזר הפרטי לא נחתם, והוא תקוע אצל נציגי המעסיקים שאינם מוכנים לשיפור התנאים. המעסיקים במגזר הפרטי אכן לא צריכים לחתום על חוזה כזה, אלא לקלוט אך ורק עובדים מן המניין, לא לעשות איפה ואיפה. במגזר הפרטי מועסקים עובדים רבים הממלאים בדיוק את אותו תפקיד, באותו הדרג, בדיוק כפי שעמיתם בקיוביקל הצמוד מקבל. העובד הזה חש מופלה, מתוסכל, לא מבין מדוע דווקא לאחרים מגיעה ארוחה ומתנה נאה בחג, ומדוע הוא צריך לקבל משהו אחר. האם מנהליו מצפים ממנו ליעדים פחותים בהתאם? האם הוא נדרש למלא פחות משימות בשל כך? והכי חשוב: האם שווה לנו להעסיק עובד מתוסכל?
בעולם משאבי האנוש מדברים הרבה מאוד על שימור עובדים, כגורם ישיר להצלחת העובד ולהצלחת החברה. אז העסקה במשך חודשים ספורים דרך חברה קבלנית, על מנת לבדוק את טיב העובד היא נכונה. אם העובד הוכיח את עצמו לשביעות רצונם של המנהלים – ישתלם להם יותר לקלוט אותו לחברה ולהעסיקו כשווה בן שווים. קליטת העובד תהווה שיעור מנצח בשימור עובדים לטווח ארוך. לכן שיפור תנאי העסקתם של עובדי הקבלן במגזר הציבורי אינה הישג להסתדרות או לארגונים "מקבלי השירות". זו שיטה להמתיק את הגלולה המרה שנקראת העסקת עובדים חיצוניים, שלא מן המניין.
