רשות המסים הודיעה לאחרונה על מתן ארכה לצורך הגשת בקשות לקבלת מענק עבודה עד ה-25 בדצמבר 2015, כלומר ניתן יהיה להגיש את הבקשה לקבלת המענק במשך 3 חודשים נוספים. בכוחו של החוק המסדיר את מתן מס ההכנסה השלילי להביא לשינוי משמעותי בקרב אוכלוסיות מוחלשות ששכרן נמוך, ולחלץ אותם ממעגל העוני. מכאן שקיימת חשיבות רבה בהיכרות מעמיקה של אנשי משאבי אנוש עם הוראות החוק ועם החוזר שהופץ בעניינו.
חוק מס הכנסה שלילי נחקק ב-2007 ונועד להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצם פערים חברתיים וכלכליים באוכלוסייה. סכום המענק נקבע על בסיס הכנסת העובד, מספר הילדים במשפחתו, הכנסות נוספות שיש או אין לו וההכנסות הכוללת של משק ביתו.
ב-2008 שולם לראשונה מס הכנסה שלילי על בסיס עבודה בשנה הקודמת, כאשר במהלך השנתיים הראשונות הוחל החוק באופן חלקי בירושלים, אשקלון, שדרות, נצרת, באקה-ג'ת, משמרות, ערערה, כפי פינס, כפר קרע, אור עקיבא, חדרה, פרדס חנה ועוד. ב-2010 הורחב החוק והוחל אף על אימהות לילדים עד גיל שנתיים בכל הארץ, והחל מ-2012 הוא מיושם בפריסה ארצית.
בשונה מהגדלת קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות ילדים שעלולה להקטין את התמריץ להיכנס לשוק העבודה ובטווח הארוך להרחיב את תחולת העוני, הרי שמס הכנסה שלילי דווקא מגדיל את התמריץ להשתתף בשוק העבודה.
מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם השנה עולה כי סכום המענק המרבי בישראל נמוך מסכומי המענק הניתנים בתוכנית דומה הקיימת בארה"ב. בעוד שבישראל סכום המענק המרבי הוא כ-6.8% מהשכר הממוצע לנשים ו-4.5% מהשכר הממוצע לגברים, בארה"ב המענק עומד על שיעור של 11% מהשכר הממוצע.
סכום המענק המרבי בישראל עומד על 12% מהשכר הממוצע של גבר זכאי ו-17% מהשכר הממוצע של אישה זכאית, בעוד בארה"ב סכום המענק עומד על שיעור של 40% מהשכר הממוצע של זכאים.
ב-2013 ההוצאה הממשלתית על התכנית היתה 0.07% מהתוצר, ואילו בארה"ב היא עמדה ב-2009 על 0.4% מהתוצר, בעוד בבריטניה ההוצאה הציבורית על תכנית דומה במהלך 2009 עד 2010 עמדה על 0.5% מהתוצר.
שיטה בעייתית
על פי התכנית הנהוגה בישראל, המענק משולם מדי רבעון וחישובו נעשה על בסיס ההכנסה בשנה הקודמת. ארגון ה-OECD רואה זאת כנקודת תורפה של התכנית, שכן הקשר בין השכר לבין התעסוקה מתערער בשל חלוף הזמן עד למתן ההטבה. זאת, בעוד בארה"ב המענק ניתן בתום שנת המס, ואילו באירלנד ההטבה מוענקת על בסיס שבועי.
האפשרות להעביר לעובד את המענק באמצעות המעסיק ללא צורך בהגשת בקשה נבחנה בעבר על ידי כלכלני בנק ישראל, אולם הועלה החשש לפיו אם המעסיק ידע שהעובד מקבל מענק – הוא יפעל לקזז את סכום המענק או חלקו משכר העובד. נוסף על כך, קיימת משוכה טכנית למהלך זה כיוון שאין בידי המעסיק את המידע הרלוונטי על העובד לצורך קבלת ההטבה, כדוגמת הנכסים הקיימים בבעלות העובד.
מנתוני חטיבת המחקר בבנק ישראל עולה כי ב-2012 היו כ-386 אלף זכאים למענק עבודה, מתוכם כ-74 אלף עובדים מהמגזר הערבי. כלומר, משקל הערבים מסך המענק עד על כ-19%, בעוד שיעורם מכלל השכירים בישראל הנו 11%. שיעור העולים החדשים הזכאים למענק הנו 25%, לעומת 17% משיעורם מכלל השכירים, בקרב הנשים מדובר ב-57% לעומת 48%, ואילו בקרב החרדים מדובר ב-7% לעומת 3%. שיעור המימוש גבוה יותר אצל נשים, אימהות במשפחות חד-הוריות וגברים חרדים, ואילו שיעורי המימוש הנמוכים ביותר היו בקרב ערביי מזרח ירושלים.
להערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אחת הסיבות לאי מימוש מלא של ההטבה על ידי כלל הזכאים לה הן היעדר מודעות לחוק, שכן באזורים בהם היתה פעילות הסברה בנושא מימוש הזכאות היה שיעור מימוש הזכאות גבוה יותר של כבר במהלך השנה הראשונה ליישום החוק. מכאן ניתן ללמוד על החשיבות הרבה שיש לאנשי משאבי אנוש בעדכון העובדים הרלוונטיים לגבי זכאותם למענק.
סיבה נוספת לאי מימוש הזכאות הינה סכום המענק השנתי, שכן גובה המענק משפיע על הסיכוי לפעול למימושו. כך, הסיכוי שתוגש בקשה למענק נמוך בכ-9% כאשר מדובר בזכאים ששכרם נמוך.
עובדים שמימשו בעבר את זכאותם לקבלת המענק נוטים להגיש בקשה למענק פעם נוספת. עמותת ידיד מצאה כי חלק מהזכאים למענק אינם מממשים את זכאותם מכיוון שהם חוששים מיצירת קשר עם רשות המסים.
ברשות המסים קיימים עלוני מידע בנושא בערבית, בצרפתית, ובאמהרית, וכמובן בעברית.
סכומי מענק עבודה לחודש לפי רמת השכר (בש"ח) – 2013
