"שיעור הפרילנסרים בישראל, מסך כוח העבודה, נמצא בעלייה בשנים האחרונות, אף על פי שאין בישראל תוכנית סוציאלית מקיפה, המסדירה את עבודת הפרילנסרים באופן המיועד לטפל בזכויות הסוציאליות של הפרילנסרים", כך עולה ממחקר שפורסם אשתקד על ידי מרכז מאקרו לכלכלה מדינית הממומן על ידי קרן המחקרים של הביטוח הלאומי.
מבצעי המחקר מדגישים, כי נכון לעכשיו, אין כל מקור מידע רשמי שעוסק בפרילנסרים באופן קבוע.
עם זאת, קיימות הערכות לפיהן, לפני הרבעון הראשון של 2020 (לפני פרוץ הקורונה) הגיע שיעור הפרילנסרים לכשבעה עד שמונה אחוזים מכוח העבודה.
החוקרים פרסמו תחזית לפיה שיעור הפרילנסרים מתוך כוח העבודה ימשיך לצמוח בהדרגה, בהנחה, שהענפים שבהם שיעור הפרילנסרים הוא גבוה במיוחד, ימשיכו לצמוח בשנים הקרובות.
זאת ועוד, תחזית מרכז מאקרו צופה שמגמת העלייה בשיעור הפרילנסרים מתוך כוח העבודה בישראל תימשך, כתוצאה מצמיחת ענפי התרבות, ההייטק והשירותים הציבוריים.
אחת המסקנות המעניינות שעוות מהסקר היא, כי המשך הצמיחה במספר הפרילנסרים לא תלויה בהסדרת זכויות הפרילנסרים בחוק, אלא היא נובעת ממאפייני העובדים בענפים שבהם עובדים הפרילנסרים.
מדובר בענפים המתאפיינים ברמה גבוהה של הון אנושי ובעובדים עם רמת כישורים ומיומנויות גבוהה.
זאת ועוד, על פי התחזית של מרכז מאקרו, חקיקה או הסדרה אחרת של זכויות הפרילנסרים צפויה לעכב את מגמת הגידול בשיעור הפרילנסרים, אבל לא צפויה להוביל לירידה בשיעור הפרילנסרים בכוח העבודה הכללי.
עם זאת, החוקרים מסיקים, כי ההשפעה של הפרילנסרים על הכלכלה הינה רחבה יותר מאשר שיפור ההכנסה ותחושת הרווחה הכללית של הפרילנסרים עצמם.
הם מציינים, כי מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין כמות ואיכות עבודת הפרילנסרים לבין רמת הפיריון הכללית במשק, השכר הממוצע לעובד במשק, הורדת שיעור העוני והעלאת נתוני הצמיחה במשק.
לכן, מסיקים החוקרים, כי הסדרת זכויות סוציאליות לפרילנסרים צפויה להתבטא בהעלאת הפריון והתוצר במשק.
עד היום לא חוקק חוק המגדיר תעסוקת פרילנס. זה גורם לכך שפרילנסרים ממשיכים ליפול בין הכיסאות: מצד אחד הם אינם זכאים לזכויות סוציאליות נהנים עובדים שכירים, לרבות ימי חופשה וימי מחלה, דמי אבטלה ועוד.
מצד שני, במקרים רבים אין להם את היכולת והאמצעים להתמודד עם החובות הנדרשים מעצמאים ומחברות, הכרוכים במקרים רבים בידע מקצועי ובגמישות כלכלית שמאפיינים יותר ארגונים מאשר אנשים פרטיים.
יצויין, כי בנוסף על כך, ואף על פי שהם לא זכאים לזכויות, הם נדרשים על פי חוק לממן עבור עצמם זכויות מסויימות, כמו למשל קרן פנסיה.
כלומר המדינה אינה מעניקה להם זכויות, אבל כן דורשת מהם למלא חובה של השקעת כספם במקומות שהמדינה בוחרת עבורם.
בישראל, פרילנסרים אינם כלולים במערכת הביטחון הסוציאלי כתוצאה משלוש סיבות עיקריות:
1 אי ודאות לגבי אחריות לתשלום עלויות העסקה והשתתפות בדמי ביטוח.
2 תנודות בהכנסות והיעדר שליטה על תזמונן.
3 ביטוח אבטלה עבור עצמאים מעורר סוגיות של סיכון מוסרי. כלומר החשש הוא שיהיה בכך עידוד להמנעות מהצהרה על הכנסות שהתקבלו.
מהמחקר עולה, כי אוכלוסיית הפרילנס העולמית הינה צעירה יחסית: כ-70 אחוזים ממנה הם עובדים מגיל 35 וכ-21 אחוזים ממנה הם עובדים מגיל 25.
עם זאת, בביצוע פרויקטים עצמאיים, עובדים מנוסים ובעלי השכלה רלוונטית, לרוב מתוגמלים בהכנסות גבוהות יותר מעובדים צעירים ואף משכילים, אך בעלי פחות ניסיון.
