שימוש באינטרנט בעבודה
ההיגיון הפשוט אומר שככל שאנחנו מבלים יותר זמן מול האינטרנט, אנחנו מבלים פחות זמן בתקשורת פנים אל פנים עם האנשים שסובבים אותנו. מי שחושש שהדומיננטיות של האינטרנט בחיינו נוגסת עוד ועוד בקשריהם של אנשים עם בני משפחתם וחבריהם, ישמח אולי לשמוע שמחקר חדש מלמד שהשעות המקוונות
באות פחות על חשבון המשפחה ויותר על חשבון העבודה. מעסיקים, מן הסתם, ישמחו פחות.
מחקר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית (NBER) מראה שמשתמשי אינטרנט כורים 27% מזמן הגלישה שלהם מהשעות שבהן הם נמצאים בעבודה ואמורים, ובכן, לעבוד. לצורך ההשוואה, פעילויות אחרות שמהן "נגנב" זמן לטובת גלישה באינטרנט הן צפייה בטלוויזיה (15%) ושינה (12%). פעילויות נוספות שמהן נגזל זמן לטובת בניית רשתות קשרים ועיסוקים אינטרנטיים אחרים הן נסיעות, פעילויות במשק הבית, השכלה, מנוחה, וכנראה הגרוע מכל – חשיבה (אולי עוד משהו שצריך להדאיג מנהלים).
המחקר מבוסס על נתונים שנשאבו מהסקר הפדרלי השנתי שבדק כיצד אמריקנים מחלקים את הזמן שלהם. הממצאים אינם מפתיעים לאור מה שכולנו יודעים על עולם התעסוקה. לרוב המועסקים במה שמכונה "תעשיית הידע" חש גישה נוחה לאינטרנט ולרשתות החברתיות במהלך יום העבודה שלהם. עבור רבים גלישה באינטרנט לצורך איסוף מידע ופעילות ברשתות החברתיות הן חלק מתבקש בהגדרת התפקיד. במקומות עבודה שבהם נחסמת הגישה לאתרים זוללי זמן דרך מחשבי החברה, העובדים עדיין יכולים להשתמש בטלפונים החכמים שלהם כדי לבדוק מה המצב בטוויטר ולעדכן סטטוסים בפייסבוק, למשל.
זמן מסך
ב-Harvard Business Review התייחסו לכמה מהיבטי המחקר וביקרו למשל את העובדה שלא כל הקטגוריות הוגדרו היטב. לדוגמה, צפייה בטלוויזיה כוללת גם בצפייה ב-Netflix, שירות שמאפשר צפייה בסרטים וסדרות טלוויזיה באמצעות מכשירים שונים בטכנולוגיית סטרימינג (שאפשר להגביל לו צפייה ביוטיוב או בכל אתר אחר שמזרים תוכניות או סרטים), שזה בעצם עוד זמן מקוון.
באופן כללי, ככל שהפיתוחים הטכנולוגיים מצטברים, קשה יותר להפריד בין זמן טלוויזיה לבין זמן אינטרנט או בין זמן אינטרנט לכל פעילות אחרת. אם יושבים בבית עם חברים או משפחה ומציצים מדי פעם בטאבלט שעל השולחן, או מציצים כל דקה בטלפון החכם במהלך ישיבה בעבודה – זה נחשב זמן מקוון?
על אף הביקורת, די ברור שהזמן שאנשים מקדישים לגלישה באינטרנט משפיע על הזמן שהם מקדישים לעבודה, אבל לא בהכרח באופן שלילי. יש מחקרים שמראים שהפסקות קטנות בעבודה, שבהן עוברים לגלישה ברשת, גורמות לעובדים לחוש עייפים פחות ומעורבים יותר בעבודתם. כל זה מחזיר אותנו שוב למסקנה שזמן נוכחות הוא מדד עלוב למדי ליעילות, גם אם מדובר בזמן נוכחות נטו שבו מול עיני העובד מונחות משימותיו ולא שום דבר אחר. גורם נוסף שלא כדאי לשכוח הוא שאנשים מבלים את רוב שעות הערות שלהם בעבודה ולכן הגיוני שזה יהיה המקום שבו הם גולשים באינטרנט יותר מאשר במקומות אחרים, בעיקר מכיוון שהאינטרנט הפך לערוץ תקשורת משמעותי עם חברים ובני משפחה.
