עמותת אנוש הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתחום בריאות הנפש בקהילה, פועלת במגוון דרכים שיבטיחו את השתלבותם האופטימלית בתחום התעסוקתי.
בחודש פברואר השנה, אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לייצוג של 5%-7% לעובדים עם מוגבלויות בגופים ציבוריים. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק שירות המדינה (מינויים) ולקבוע כי גופים ציבוריים, בהם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, כוחות הביטחון, חברות ממשלתיות, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד יחויבו להעסיק אנשים עם מוגבלות בשיעור של 5%-7%.
זאת בהמשך להסכם שנחתם בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים, ואחריו צו ההרחבה שנחתם , משנת 2015, הקובע כי חברות במגזר העסקי-פרטי המעסיקות מעל 100 עובדים, יעסיקו בשנה הראשונה אנשים עם מוגבלות בהיקף של 2% מכלל כוח האדם, והחל מהשנה השנייה בהיקף של 3%.
עמותת אנוש מספקת לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית ובני משפחותיהם מגוון שירותים בתחומי הדיור, התעסוקה, החברה ומרכזי יעוץ ותמיכה, המבטיחים שיקום מיטבי ומובילים להשתלבותם בקהילה. העמותה פועלת בשני מישורים להבטחת השתלבותם של חבריה בתחום התעסוקתי.
"יש לנו שני סוגים של מסגרות שמספקות שירות לאנשים עם מוגבלות נפשית בתעסוקה. הראשון נקרא תעסוקה מעברית, בו אנחנו משתלבים בתהליך המעבר בין עבודה ישירה מול המעסיק, והשני הוא מסגרת עבודה בשוק החופשי בו אנו מסייעים לאדם עם המוגבלות להשתלב בעבודה, ללא ליווי במקום העבודה עצמו." אומרת סאלי רוס ביהארי, מנהלת משאבי אנוש בעמותת אנוש.
כיצד מתנהלות המסגרות הללו?
"במסגרת התעסוקה המעברית אנו מייצרים מעבר בין השתלבות במקום עבודה מוגן לעבודה בשוק החופשי. זה מתבצע באמצעות כך שאנו מלווים את האדם עם המוגבלות החל מהרגע בו הוא מתחיל לעבוד במקום העבודה, ועד שהוא מרגיש עצמאי ומסוגל לעבוד שם ללא ליווי. למשל כאשר אנו משלבים אנשים עם מוגבלויות בעבודה בבית מלון, יש קבוצה קטנה של כחמישה אנשים עם מוגבלויות שאנו משלבים בעבודה שם. נציג מטעמנו מגיע איתם לשם מידיי בוקר, ומלווה אותם בכל דבר שיצטרכו כמו גם מתווך ביניהם לבין המנהל הישיר שלהם. כאשר הם מרגישים עצמאיים יותר ומסוגלים לעבוד ללא ליווי, הנציג נפרד מהם והם ממשכים לעבוד שם באופן עצמאי ומתנהלים ישירות מול המנהל מטעם מקום העבודה.
בתעסוקה בשוק החופשי אנו מסייעים לאדם עם המוגבלות למצוא מקום עבודה, אנו נותנים לו כיוון וסיוע מכאן, והוא בוחר אם לספר למנהל הישיר שלו שם על המוגבלות שלו, או שלא. כך או כך הוא פועל מולו באופן עצמאי לחלוטין ואנו מספקים לו תמיכה בעמותה לכל דבר שיצטרך."
האם מאז שהקריאה הראשונה להצעת החוק לייצוג של 5%-7% לעובדים עם מוגבלויות בגופים ציבוריים עברה, ידוע לך על שילוב נרחב יותר של אנשים עם מוגבלויות בעבודה?
"עד כה לא הצלחתי למצוא מחקרים או בדיקות ספציפיות שיאשרו זאת כיוון שזה עדיין מוקדם. אך מבחינת הנראות אני בהחלט יכולה להצביע על גידול מסוים בשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרדי ממשלה למשל."
כיצד שילוב אנשים עם מוגבלויות תורם להם ולארגון עצמו?
"ברמה הערכית ברור ששילוב אנשים עם מוגבלויות בסביבת עבודה של אנשים ללא מוגבלויות, תורם להם רבות. ראשית זה מגדיל את המעגל החברתי שלהם. הם נחשפים לאנשים נוספים שאינם בעלי מוגבלויות והאפשרות להשתלב במקומות עבודה בשוק החופשי מגדילה את הביטחון והערך העצמי שלהם. גם עבור האנשים שעובדים איתם יש תרומה משמעותית בחיבור הזה. הם לומדים להכיר את האדם מאחורי המגבלה, כשהם עובדים איתו יום יום המגבלה שלו "נעלמת" מהעין והם זוכים להכיר אדם נוסף.
מבחינת הארגון זה מספק יתרונות רבים. ראשית זה מגדיל את הגיוון בארגון (diversity) כשמשלבים אנשים נוספים מהאוכלוסיה. אנשים שיכולים לתרום מבחינת היצירתיות, החדשניות והפיתוח. שנית, כאשר ארגון קולט נכה על כסא גלגלים, עליו להתאים את סביבת העבודה אליו וכן את הטיולים אליהם יוצאים העובדים ואת הנופשים ופעילויות הגיבוש. הדבר הזה מצריך יצירתיות נוספת מצד הארגון ומגדיל את מעורבות העובדים והמנהלים בו. הארגון הופך להיות גמיש ונגיש ופתוח יותר לקליטת אנשים נוספים עם מוגבלויות ובכך מגדיל משמעותית את הגיוון והערך שלו.
כיצד הדבר תורם לחברה כולה?
"אדם שסובל ממגבלה ומתקיים רק מקצבת ביטוח לאומי, שהיא כ- 2400 שקלים לחודש, לא יכול ממש לחיות באופן עצמאי עם הסכום הזה. הוא לרב נשען על ההורים ועל המשפחה לתמיכה כלכלית נוספת. הוא לרב צובר חובות במכולת, בחנויות, בבנקים.. כאשר הוא עובד בחברה או בארגון ומכפיל את ההכנסה שלו, הוא הופך לעצמאי, מקטין את חובותיו ותורם לחברה שאינה צריכה לכלכל אותו. יש לו פחות חובות בכל מקום וזה מייצר ערך לחברה כולה."
