"אם כסף הוא סם, צריך לומר שההשפעה שלו משתנה", כך גורס ג'וני גילפורד מאתר משאבי אנוש HR Magazine. מדע ההתנהגות הוא נושאם של דיונים רבים בשנים האחרונות, במידה מסוימת בשל התפתחויות כמו מדע מערכת העצבים (neuroscience) וכלכלה התנהגותית. תובנות של מדעי ההתנהגות מיושמות כעת יותר ויותר בעולם העבודה. דוח של CIPD מהעת האחרונה שנקרא Show me the moneyעושה זאת בתחום המוגדר של תשלום והטבות ומציג עדויות לאופן שבו אנו מגיבים לצורות שונות של תגמול.
בנוגע לקביעת תשלום בסיסי, אין שום תשובות פשוטות. מצד אחד, העדפותיהם של אנשים ורמות הסיפוק שהם חשים ביחס לתגמולים הן דינמיות ואינן קבועות. אירועים חיצוניים – למשל מיתון – פוגעים בביטחונם של אנשים ומשנים את שביעות הרצון שלהם מהתגמולים הנוכחיים שהם מקבלים. זה מעלה את האפשרות לכך שהדרך הטובה ביותר לקבוע משכורות היא על בסיס שוק המשרות העכשווי.
סלידה מהיעדר שוויון
מצד שני, ההקשר החברתי הוא בעל השפעה רבה, ומעסיקים צריכים להבטיח שפערי שכר בתוך הארגון יהיו מתונים ובכל אופן שקופים ונראים הוגנים. הסלידה שלנו מפני חוסר שוויון עשויה להיות חזקה ביותר, עד הנקודה שבה בכמה ניסויים אנשים ויתרו על הצעה לתגמול, אם זה נראה להם בלתי הוגן. לכן הבנת הבסיס שעל פיו נקבע התשלום וקבלתו היא חיונית בהקשר למוטיבציה של כוח העבודה שלכם. ייתכן שתהיו בצד הבטוח אם תנועו לכיוון מערכת דירוג והערכות תפקידים ברורות.
מה בנוגע לתשלום שקשור לביצועים? לפני 50 שנה פרדריק הרצברג זיהה את התשלום כ"גורם היגיינה" לשביעות רצון בתפקיד, אך כיום יש עדות חזקה לכך שתגמולים פיננסיים יכולים לשפר ביצועים.
על כל פנים, בעוד כסף הוא מניע חזק, הוא יכול להתנקם בכם בכך שהוא מעוות או דוחק החוצה מוטיבציות חשובות אחרות כמו התשוקה לעשות עבודה טובה. בקצרה, תמריצים מונטריים שמוצעים על ידי המעסיקים יכולים לשנות את הדרך שבה עובדים תופסים את עבודתם. זה יכולה להיות מסוכן במיוחד במגזר הציבורי. מקרה קלסי אחד של פגיעה במטרה והחמצת הנקודה הוא זה של נהגי אמבולנסים שתעדפו טיפול באירועים בקרבת מקום כדי להשיג את היעד של הגעה לנקודה תוך שמונה דקות.
מעסיקים צריכים לקחת בחשבון את גורמי ההנעה הפנימיים שהם אולי יזנחו, גם אם לא בכוונה, בכך שיישמו תמריצים מבוססי ביצועים. על מנת לעשות זאת אנחנו צריכים להבין את טבעם של התפקידים הנוגעים לדבר ואת המניעים של האנשים שמבצעים אותם. מהו האיזון בין הנעות פנימיות, כמו מתן שירות באיכות טובה, לבין תמריצים חיצוניים כמו תשלום או מעמד?
מדע ההתנהגות מספק ניסויים מרתקים ששופכים אור חדש על הדרכים שבהן אנו חושבים ומתנהגים, אך המפתח הוא ההקשר, בין היתר בגלל שחלק גדול מהמחקרים הטובים ביותר מבוצעים בקרב אוכלוסיות או ארגונים ספציפיים מאוד. אם נוכל להבין גורמים כמו הקשר, נוכל לנקוט בגישה התנהגותית יותר במשאבי האנוש. וכל זה קשור לאנשים שלבטח ראויים שיושקע בהם מאמץ.
