עמודים על עמודים של קורות חיים שזורמים במייל ולפעמים אפילו עדיין בפקס יהיו בקרוב חלק מהיסטוריה נשכחת. מערכות ATS לאיתור מועמדים (ראשי התיבות Applicant tracking systems) הפכו לאמצעי הטכנולוגי העיקרי בקבלת החלטות הנוגעות לגיוס ועכשיו יש שחקן חדש בזירה – Gild.com.
גילד הוא סטארט אפ בן שנה וחצי שמטרתו להפוך לאוטומטי את תהליך איתורם של מתכנתים מוכשרים שהדרישה להם בשוק רבה מאוד. גילד מחבר בין טכנולוגיה לבחירת מועמדים לבין ביג דאטה ולתחום המשגשג של מדע העבודה. על פי אתר Career Hub, חברות מובילות כבר מנסות את תוכנת גילד ומשתמשות בה, ביניהן פייסבוק, וול מארט וטוויטר.
תוכנת גילד מושתת על ההנחה הבאה: גיוס מסורתי של מתכנתים עבור מעסיקים נחשקים כמו גוגל ואפל היה במקרים רבים תלוי בתעודת ובהוכחות כמו תואר מאוניברסיטה יוקרתית, ניסיון תעסוקתי בחברה מובילה אחרת וכדומה. בגילד מאמינים שמתכנתים מוכשרים שעשויים להיות טובים באותה מידה או אולי אפילו יותר מבוגרי תארים ומעובדים בחברות מוערכות לא זוכים להתייחסות הממונים על גיוס מפני שאין להם רקע "נחשב". הטכנולוגיה של גילד נועדה לפתור את הבעיה הזאת ולהביא לכך שאותם מתכנתים מוכשרים לא ייפלו בין הכיסאות של האסמכתות המסורתיות ויגיעו למקום שמתאים להם ורוצה אותם על סמך יכולותיהם ולא על סמך ניירת. לא תתפלאו לשמוע שאחד מהמתכנתים של גילד הוא ג'ייד דומינגז, בחור בן 26 שלימד את עצמו תכנות, היה תלמיד ממוצע בתיכון ומעולם לא טרח ללכת לקולג'. הוא אותר על ידי לוקה בונמאסר, ממייסדי גילד, באמצעות שימוש באלגוריתם שאוסף מידע ושואל שאלות על כישוריו של המועמד.
יותר חשוב מה עשיתם מאשר איפה למדתם
איך מזהים בגילד מועמדים מבטיחים? באמצעות שימוש בניתוחי ביג דאטה לצורך הגיוס יחד עם 300 משתנים לניבוי גיוס מוצלח. במקום לבדוק שלושה או ארבעה גורמים, הם נותנים משקל רב יותר לעבודת התכנות עצמה שבוצעה על ידי המועמד. כך תיארו זאת בכתבה בניו יורק טיימס: "אופי השפה, חיובית או שלילית, שהוא או היא משתמשים כדי לתאר טכנולוגיה מסוגים שונים; דיווחים עצמיים על כישורים בלינקד-אין, פרויקטים שהאדם עבד עליהם ולמשך כמה זמן, וכן – גם בית הספר שהוא או היא הלכו אליו והמקצוע הראשי שלהם…"
בגילד שואפים ליישם את הטכנולוגיה לא רק לאיתור מתכנתים, אלא גם בתחומים שבהם קשה לכמת את תפוקת העבודה, כמו חינוך וארגונים קהילתיים. הגישה של גילד עולה בקנה אחד עם תמורות בתפיסה של מקצועני משאבי אנוש בנוגע להחלטות מבוססות מטריצות לגיוס והערכת עובדים. במחלקות משאבי אנוש גובר הצורך להצדיק את קיומן במובנים של אספקת ערך ניתן למדידה לארגונים שבהם הן פועלות.