שוק עבודה והפרעות קשב וריכוז

הנושא של הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים עולה לא אחת על סדר היום הציבורי. לרוב, הדיון נסוב סביב השאלה האם לתת רטלין לילדים או לא ואם כן באיזה מינון והאם לשלב את הילדים הללו במסגרות רגילות או ליצור עבורם מסגרות מיוחדות בהתאם לצרכים שלהם.

בטיפול בנושא הפרעות הקשב והריכוז משתתפים אנשי חינוך, רפואה וכמובן ההורים. זכויות ההורים שלא 'לסמם' את הילדים שלהם ולא להרגיל אותם (למכר אותם) לתרופות מול זכותה של המורה או הגננת ללמד בשקט קבוצת ילדים בלי הפרעות – הינה הסוגיה המובילה בדיון בנושא… אך בדיון בסוגיות הללו מוקדשת מעט מאוד מחשבה לשאלה – מה יקרה עם אותם ילדים בעתיד? כיצד הם ישתלבו במסגרות אחרות, אחרי הגנים ובתי הספר? כיצד הם ישתלבו למשל בצבא או בשוק העבודה?

השתלבות בוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז בשוק העבודה

מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו לאחרונה באתר משאבי אנוש HR Asia, מראה שילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) אשר אינם מקבלים את הטיפול הראוי בילדות – מתקשים להשתלב ולתרום לשוק העבודה.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת ייל (Yale University) בארה"ב  מראה כי הפרעות קשב וריכוז אשר אינן מטופלות בילדות גורמות לבעיות תעסוקיות קשות בבגרות. על פי המחקר שנקרא: The Effects of Childhood ADHD on Adult Labor Market Outcomes, עולה כי ילדים שסובלים מבעיות קשב וריכוז אשר לא אובחנו ו/או לא טופלו כראוי סובלים מקושי רב יותר להשתלב בעבודה באופן כללי (עם שיעור אבטלה של 10%-14% גבוה יותר ביחס לאנשים שלא סבלו מהפרעות קשב וריכוז בילדות). הדבר צריך להדאיג לא רק את הורי הילדים, אלא את המערכת כולה שכן מחקרים אחרים מדברים על כך שאחוז הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עומד למעשה על 10 עד 15 אחוז מכלל האוכלוסייה, כאשר אחוז המאובחנים גדל עם השנים. אין יודעים אם הדבר נובע בגלל אבחון טוב יותר, אבחון שגוי, או בגלל התרחבות התופעה. לפיכך אי טיפול אפקטיבי בתופעה יכול לגרור פגיעה עתידית בפריון שוק התעסוקה.

המחקר עקב אחרי ילדים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז בגילאי 7-12 במשך שנה (1994-1995). כעבור שנה ראיינו החוקרים שוב את הילדים וכן חזרו לראיין אותם שוב 6 ו-13 שנים מאוחר יותר.

מהמחקר עוד עולה שלא רק כושר העבודה נפגע אלא כושר ההשתכרות נפגע אף הוא שכן ההכנסה הממוצעת של בוגרים שסבלו מהפרעות קשב וריכוז בילדותם נמוכה בשיעור של כ-33%. המחקר אף מראה שבקרב ילדים שסבלו מהפרעות קשב וריכוז יש נטייה להזדקק לסיוע סוציאלי (של המדינה ו/או ארגונים ועמותות סיוע למיניהן) בשיעור של כ-15% יותר מציבור הבוגרים שלא סבלו מהפרעות קשב וריכוז בילדותם.

מהמחקר עוד עולה כי בין 2% ל-10% מקרב הילדים יש בעיות קשב וריכוז. היעדר אבחון וכמובן העדר טיפול הולם, כבר בגיל צעיר, מוביל לא רק את הילד ואת בני משפחתו לעתיד בו צפויות לו בעיות תעסוקתיות-כלכליות גדולות יותר משאר חבריו לספסל הלימודים. היעדר טיפול בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מגביר את הסיכוי שלהם להישאר מחוץ למעגל העבודה ו/או להישאר בדרגות שכר נמוכות וכן מגבירות את התלות שלהם בחברה ובשירותי המדינה. אשר על כן, בשיח – האם לאבחן ולטפל בילדים הסובלים מ-ADHD צריכים להשתתף לא רק הורים ואנשי חינוך אלא אף מקבלי החלטות מטעם המדינה, כאלה שהאינטרס התעסוקתי ארוך הטווח נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם.