בתולדות ימי ענף משאבי האנוש יזכר הפרק העוסק במודל העבודה ההיברידי והעסקת עובדים מהבית באופן מלא, כנקודת המפנה בכל מערכת יחסי העבודה ברמה הגלובלית.
התקופה הארוכה בה התנהלו חברות במסגרת עבודה מהבית (במהלך משבר הקורונה) היתה אמורה לספק לארגונים בכלל, ולמנהלי משאבי האנוש בפרט, את המיומנות לנווט בתוך המודל ההיברידי.
אלא שלמרות ההתנסות הלא קצרה שנכפתה על הארגונים בנושא העסקת עובדים מהבית, עדיין מתחבטים ארגונים רבים בסוגיית הפשרה בין העובדים להנהלה לגבי אופן היישום של המודל ההיברידי, כאשר בחזית ההתלבטות ניתן למצוא את נושא מספר ימי העבודה מהבית ואת הסוגייה של גמישות בשעות העבודה.
לכן, גם כעת מנסים עדיין ארגונים רבים ליצור אסטרטגיה ברורה לגבי העבודה מרחוק בטווח הארוך. כאמור, מנהלי משאבי האנוש מנסים להבין מהו אופן יישום הגמישות הטוב ביותר עבור הארגון שלהם ועבור העובדים.
חברת המחקרים האמריקאית גאלופ ערכה סקר בנושא זה בקרב ארגונים בארה"ב שאופי עיסוקם מאפשר לעובדים לעבוד מהבית.
במסגרת הסקר בחנה גאלופ כמה שאלות מפתח בנושא היערכות הארגונים בנושא המודל ההיברידי:
כמה עובדים מבין אלה שיש להם יכולת לעבוד מרחוק, עובדים בפועל על פי המודל ההיברידי או עובדים מהבית באופן מלא, היכן מצפים עובדים אלה שיתאפשר להם לעבוד בטווח הארוך (מהבית או מהמשרד) ואיפה הם יעדיפו לעבוד, ומה קורה לגבי עובדים שמועסקים בארגון שיכול להעסיק עובדים מרחוק, ולמרות זאת לא עובדים במיקום המועדף עליהם (לדוגמה, אם הם מעדיפים לעבוד מהבית, אבל נאלצים לעבוד במשרד).
מהסקר עלה, כי כ-56% מהעובדים במשרה מלאה בארה"ב טוענים כי הם יכולים לבצע את עבודתם מהבית.
כחמישים אחוזים – מבין עובדים אלה שתפקידם מאפשר להם לעבוד מהבית – עובדים על פי המודל ההיברידי.
כ-30 אחוזים מהם עובדים מהבית באופן מלא (כל ימות השבוע) וכ-20 אחוזים מהם עובדים מהמשרד בלבד.
עוד עולה מהסקר של גאלופ, כי היקף העבודה על פי המודל ההיברידי גדל מכ-42 אחוזים – מהעובדים שתפקידם מאפשר להם לעבוד מרחוק – בפברואר השנה (2022) לכ-49 אחוזים ביוני.
עד סוף השנה הוא צפוי להמשיך לעלות ולהגיע לכ-55% מהעובדים שתפקידם מאפשר להם לעבוד מרחוק, שעובדים על פי המודל ההיברידי.
שינוי משמעותי זה בשוק העבודה תואם את מסקנות הסקר לגבי העדפותיהם של עובדים רבים שתפקידם מאפשר להם לעבוד מרחוק, אבל עדיין יש עובדים שיכולים לעבוד מרחוק והדבר לא מתאפשר להם, שכן, כ-60% מבעלי התפקידים שיכולים להתבצע מרחוק רוצים לעבוד על פי המודל ההיברידי בטווח הארוך.
מנגד, שיעור העובדים שעובד מרחוק באופן מלא (כל ימות השבוע) צפוי לרדת: אם עד יוני עבדו מהבית באופן מלא כ-30 אחוזים מהעובדים, הרי שהחל מיוני רק כ-20 אחוז מהם עובדים מהבית באופן מלא בטווח הארוך.
זאת, למרות שכ-34% מבין העובדים – שתפקידם מאפשר להם לעבוד מהבית באופן מלא – רוצים לעבוד באופן קבוע מהבית.
למרות זאת, ניתן לראות שינוי משמעותי לעומת שנים קודמות. עם זאת, היקפי העבודה מרחוק באופן מלא בטווח הארוך צפויים להגיע השנה (2022) לכמעט פי שלושה לעומת היקף העבודה מרחוק באופן מלא רק לפני כשלוש שנים (ב-2019).
אחת ממסקנות החוקרים היא כי עבודה באופן מלא מהמשרד צפויה להפוך לשיטת העסקה זניחה ושריד מהעבר, שכן כ-20 אחוז בלבד מבין העובדים שתפקידם מאפשר להם לעבוד מרחוק עובדים כעת רק מהמשרד, ושיעור דומה צופים שגם בעתיד הם ימשיכו לעבוד רק מהמשרד. מדובר בירידה של כ-60 אחוזים לעומת נתוני 2019.
אם מסתכלים על העתיד הרחוק יותר, מהסקר של גאלופ עולה, כי כששה אחוזים בלבד מהעובדים מעוניינים לעבוד בעתיד באופן מלא מהמשרד.
