רבות דובר על דורות העובדים הצעירים – דור המילניום ודור ה-Z. בשנות המשבר הכלכלי הגדול של 2008 היו בני הדור הזה ילדי בית ספר וראו את הוריהם מפוטרים מעבודתם בהמוניהם אחרי שנים רבות של נאמנות לארגון וגאוות יחידה.
המשבר ההוא הוליד דור עובדים שקשה מאוד להטמיע בו נאמנות לארגון, שסומך רק על עצמו ובעיקר, דור שרבים מאוד מאלה המשתייכים אליו העדיפו להקים עסקים עצמאיים משל עצמם, או לכל הפחות לעבוד עבור יותר מארגון אחד במקביל.
המשבר הנוכחי מטביע את חותמו בימים אלה ממש בדור העובדים העתידי. הילדים של בני דור המילניום.
אלו שבימים אלה רואים את הוריהם קורסים כלכלית מול מציאות שאין להם עליה שום שליטה. עם התוצאות יצטרכו להתמודד מנהלי משאבי האנוש של העשור הבא.
לכאורה, לאור העובדה שהנפגעים העיקריים מהמשבר הנוכחי הם דווקא העצמאים. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, נראה כאילו הדור הבא יעדיף את הבטחון של ארגון מסודר.
ולמרות זאת, ככל הנראה הרכבת הזאת של הצטרפות לארגון מסודר, כבר עזבה מזמן את התחנה.
ניתן להעריך שדור הילדים של היום, שיגיעו אל שוק העבודה בעוד כ-10 שנים, יעדיפו את העצמאות אף יותר מהוריהם.
בעוד שדור המילניום היה החלוץ בנושא מעבר מעבודה כשכירים להקמת עסק עצמאי ועבודה בפרילנס, הילדים של היום רואים רבים מהוריהם שהוצאו לחופשות ללא תשלום (חל"ת) ונותרו חסרי אונים מול דמי אבטלה מזעריים, כאשר גם האיגודים המקצועיים אינם יכולים להועיל במידה משמעותית.
ומנגד, דווקא הפרילנסרים והעסקים הקטנים הם אלה שמתאגדים ונאבקים ביחד על מקומם.
יש לשער שאחרי שהמשבר יחלוף, וכל עוד מגזר העצמאים ימשיך להאבק על יצירת תנאים מעודדי צמיחה, יווצר בסיס חזק להקמת מגזר פרילנס רחב היקף.
סביר להניח שהרחבת מגזר העצמאים תהפוך לצורך שיגיע משני הכיוונים:
מכיוון העובדים, ניתן לשער שרבים מבני הדור הבא, אלה שיגיעו אל שוק העבודה בעוד כעשור, יעדיפו את החופש לבחור עבור מי לעבוד, אילו פרויקטים לבצע ובאילו תפקידים.
מכיוון המעסיקים, בעיקר מעסיקים שהינם עסקים קטנים, סביר להניח שהצורך לשרוד יאלץ אותם להגדיל משמעותית את שיעור העבודה מול פרילנסרים ולהקטין את שיעור השכירים במקום העבודה.
יתרה מכך, במקום ארגון שמספק מגווון שירותים משלימים תחת מעסיק אחד, סביר להניח שיקומו שותפויות בין פרילנסרים ליצירת גוף שמספק מגוון גדול של שירותים תחת שותפות אחת.
בה בעת, יהיו פרילנסרים שיעסיקו פרילנסרים אחרים, בדומה לשיטה של קבלן ראשי ששוכר קבלני משנה.
האם מעמד השכיר יעלם לחלוטין? כנראה שלא. תמיד יהיה צורך בעובדים שכירים לתפקידים מסויימים.
השאלה הגדולה היא, באיזה מסגרת יתפקדו מנהלי משאבי האנוש. אין זה מן הנמנע שגם מנהלי משאבי האנוש עצמם יקימו גופים עצמאיים שיספקו שירותים לאותם פרילנסרים, או שותפויות או עסקים קטנים המעסיקים מספר קטן של שכירים.
במילים אחרות, יתכן שגם מנהלי משאבי האנוש יפעלו כפרילנסרים ויספקו שירותים בעת ובעונה אחת לכמה חברות קטנות או לכמה שותפויות, במקביל.
