אבי שניידר, מרצה בתוכנית ללימודי תואר שני במסלול האקדמי המכללה למנהל ודוקטורנט לסוציולוגיה ארגונית באוניברסיטת בן-גוריון, נבחר להרצות בכנס 'חדשנות בטכנולוגיית HR' שיתקיים ב-2 במאי, במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א, בחסות חברת HRus ו'אנשים ומחשבים'.
שניידר, המייסד והבעלים של החברה לייעוץ ארגוני Otika, בחר להקדיש את ההרצאה שלו לנושא 'מיקור המונים – הדור השלישי'.
בוא נתחיל מהתחלה, מה זה הדור השלישי ומה קדם לו?
אבי שניידר: אם בוחנים את שוק התעסוקה המודרני הרי שהתחלנו מהדור הראשון ה-InSourcing, כלומר העובדים מועסקים על ידי החברה בקשרי עובד מעביד. הדור השני כבר התאפיין ב-OutSourcing מיקור חוץ של העסקה דרך קבלנים וקבלני משנה, כלומר העסקה בשלט רחוק. הדור השלישי, הוא למעשה דור ה-Crowd Sourcing משמע מיקור המונים.
מיקור המונים זו מערכת יחסים בין החברה לבין העובד שאיננה מבוססת על חוזי העסקה ויחסי עובד מעביד. אתר הסחר האלקטרוני eBay הוא דוגמה מצוינת למודל הזה. זה אתר מסחרי שקורא לציבור 'בואו תמכרו אצלי'. האתר הוא איננו מעסיק, הוא לא משלם משכורות לאנשים שפותחים אצלו חנות, הוא לא מנהל אותם, הוא רק מציע להם את הפלטפורמה לעבוד בשבילו ולהיות שותף ברווחים. זה גוף שמופעל או מונע על ידי ציבור רחב שאיננו עובד חברה.
יש מגוון עצום של עבודות ותהליכים המתבצעים בעולם המערבי במודל הדור השלישי. טוויטר לדוגמה הוא אתר התקשורת המוביל בעולם. בכל פעם שקורה משהו – יש ידיעה בטוויטר. אבל המערכת לא מחזיקה ולו כתב אחד על תקן עובד. המערכת מציעה לציבור הרחב לעבוד אצלה והציבור נענה לקריאה.
במהלך ההרצאה אני עומד להתייחס למבנה של ענקית המחשבים Apple כארגון שרכב על גלי המיקור ההמוני. אפל למעשה אמרה לציבור 'בואו תרחיבו את מאגר האפליקציות שלי' ואכן מפתחי אפליקציות מפתחים עבורה אפליקציות מבלי לעבוד אצלה או עבורה, כשהם עובדים בתמורה לרווחים.
34% מהעובדים במערב לא מועסקים על ידי הארגון שעבורו הם עובדים
הדור השלישי הוא עולם העבודה החדש. הוא עולם העבודה העתידי והוא גם עולם העבודה הנוכחי. 34% מהמועסקים במערב אינם עובדים במתכונת המסורתית של עובדים שכירים בהן מתקיימות מערכות יחסי עובד-מעביד בינם לבין הנהלת הארגון. יותר ויותר אנשים מיותר ויותר ענפים ותחומי עיסוק משתלבים במגמה הזו של עבודה כפרילאנס ומיקור-המונים. זה תחום שבא לידי ביטוי בעיקר ב-IT אבל לא רק, אנחנו רואים דפוסי עבודה חדשים בכל מקום במשק – כתבי תוכן, עורכים, צלמים, בוני אתרים, מקדמי אתרים, מתרגמים, מעצבים ועוד. יותר ויותר אנשים עובדים כיום במודל הדור השלישי.
שוק העבודה המודרני חזר 200 שנה אחורנית
במובנים מסוימים, ב-200 שנים האחרונות אנחנו בא-נורמליזציה ביחס להתנהלות האנושות מראשיתה. בשנת 1800 פחות מ-3% מאוכלוסיית המערב עבדה במקום עבודה בו הועסקו יותר מ-4 אנשים. בעלי מקצועות (פרופסיה) עבדו לרוב מביתם או מבתי המלאכה, כל אחד בתחומו, קרי נגר, סנדלר או אופה. האופה עבד במסגרת יחידנית ולא במאפיית אנג'ל.
המהפכה התעשייתית הולידה שינוי מהפכני במודל התעסוקתי. העובדים החלו להשתייך לקבוצות עבודה קיבוציות שהבטיחו להם יציבות תעסוקתית.
עד למהפכה התעשייתית, העבודה לא תפסה מקום מרכזי בחייו של העובד. העבודה לא היוותה בסיס ליציבות ו/או מקור הזדהות. המרכיבים הקבועים והחשובים בחייו של העובד היו המשפחה, הקהילה, חוג החברים והכנסייה אליה הוא השתייך.
עם התמסדות העבודה המאורגנת, תפס הארגון מקום חשוב בחיי העובד. הארגון אליו השתייך העובד והתפקיד שלו הם בעצם מה שהגדיר אותו (עובד התעשייה האווירית, איש קבע וכיו"ב).
דפוסי העבודה החדשים, המיקור ההמוני והפרילאנס, מחזירים את השוק למודל של טרום המהפכה התעשייתית. חזרנו למעשה למסגרות עבודה יחידניות של עבודה עצמאית מהבית כשהפעם דווקא הקדמה (הטכנולוגיה המפותחת) מאפשרת את החזרה לשוק העבודה היחידני.
למידע נוסף על וחדשנות בניהול ההון אנושי, הנכם מוזמנים לכנס חדשנות בטכנולוגיית HR אשר יתקיים ב-2 במאי 2012 במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א. נשמח לראותך
ממש נעים לשמוע את צקצוקי המילים המנומסות והניסיון להראות מתקדמים ונאורים.הגיע הזמן להתעורר!!
חברות כח אדם הן למעשה עבדות מודרנית
מעניין אם לעובדים יהיו זכויות כאשר כל המשק יעסיק ע"י חברןת כח אדם? ת
לא מדוייק להגיד כי מדובר בעבדות מודרנית, אני לא זוכר כי עבדים קיבלו משכורת. נכון – נדרש לשפר את התנאים ויש לעקוף חוקי עבודה, אך זו תפקידה של הממשלה ולא של החברות הפועלות (המעסיקים וחברות כח האדם) – כל עוד הכללים לא מוגדרים, תמיד יהיו מי שינצלו את "החורים" בשביל להרוויח על חשבון אחרים, והם אלו שיקבעו את כללי השוק ואז כולם יהיו מחוייבים ליישר קו (או לא לשרוד).