הלו, של מי הפוסט הזה?

הלו, של מי הפוסט הזה?

חשבונות ברשתות החברתיות עשויים להיות נכס של ממש עבור החברה, ומצד שני הם גם "הבייבי" של העובדים שמתפעלים אותם. זהירות, סוגיה משפטית לפניכם

שיתוף
רשתות חברתיות בעבודה

רשתות חברתיות בעבודה

רשתות חברתיות בעבודה ורשתות קשרים דיגיטליות תופסות את מקומה של פעילות פיתוח עסקית שנעשית פנים אל פנים. ככל שהרשתות החברתיות מתבגרות וכוח העבודה בחברות מתחלף, עולה השאלה למי שייך המותג שנוסד באמצעות רשתות הקשרים הללו.

אתר משאבי האנוש האמריקאי hr.blr.com מספר על המקרה של לינדה איגל, אישה שזכתה להכרה כמומחית בקהילת ההשכלה הבנקאית. החברה שבה עבדה נרכשה על ידי חברה גדולה יותר שנקראת Edcomm. לאחר הרכישה, בעלי עמדות מפתח בחברה של איגל קיבלו משרות, אך פוטרו זמן קצר לאחר מכן. לאיגל היה חשבון לינקדאין שהכיל בין היתר את שמה, המלצות עליה ומידע על החברה. לחברה החדשה הייתה גישה לסיסמה של איגל ואנשיה חסמו את החשבון. הם השאירו את השם לינדה איגל בחשבון, כך שאם מישהו חיפש אותה, הוא מצא את החשבון הישן שכבר לא היה בשליטתה. איגל קבלה על כך שלשימוש בשמה יש ערך שיווקי ושחברת Edcomm מפיקה ממנו רווחים באופן בלתי הוגן.

בשימוע הוחלט שייערך משפט. השופט שקיבל את ההחלטה ציין שכאשר איגל פתחה את החשבון, נוצרו יחסים חוזיים בינה לבין לינקדאין וכי Edcomm מעולם לא דרשו מעובדיהם להחזיק חשבון לינקדאין, לא שילמו עבור חשבונות כאלה ולא הכתיבו את תוכנם. כמו כן, אנשי Edcomm לא יכלו להראות שאנשי הקשר של החשבון הושגו באמצעות השקעה של Edcomm. השופט סבר שאנשי הקשר הושגו בזכות הזמן, הניסיון והכסף שהשקיעה איגל. הוא דרש מ-Edcomm לשחרר את שמה של לינדה איגל מהחשבון, אך לא נקבע תשלום פיצויים כי לא ניתן להעריך נזק שנגרם לה.

עושים חשבון

במקרה אחר ג'יל מרמונט הייתה בחופשת מחלה. המעסיק שלה רצה לשמור על חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלה פעילים על ידי יצירת התחושה שמרמונט ממשיכה לפרסם פוסטים. הוא עשה זאת במקומה על ידי שימוש בסיסמה שלה, וכשביקשה ממנו להפסיק, הוא לא הואיל לעשות זאת. מרמונט הגישה תביעה בגין הפרת חוק ה-Stored Communications Act.

חברת PhoneDog מספקת סקירות של מוצרי מובייל ושירותים על ידי שימוש בפלטפורמות חברתיות שונות. עובד בשם קרביץ היה בעל חשבון טוויטר פופולרי במיוחד עם 17,000 עוקבים. כשקרביץ עזב את החברה, הוא שינה את שם החשבון והמשיך להשתמש בו. חברת חברת PhoneDog הגישה תביעה וטענה שקרביץ גנב ממנה את החשבון. בית המשפט פסק לטובת חברת PhoneDog, אך קרביץ לא נדרש לשלם פיצויים כיוון שלא ניתן היה להעריך את הנזק.

מה אפשר ללמוד מכך?

  • לפני מינוי עובד לטיפול בחשבון, כדאי לחתום על הסכם כתוב שמבהיר למי שייך החשבון, כולל השם שניתן לו וכיצד מועבר הטיפול בחשבון לידיים אחרות במקרה שהעובד או העובדת מתפטרים או עוזבים.
  • על מנת להימנע משטחים אפורים, יש להגדיר באילו שעות מופעל החשבון וכי שעות אלה נחשבות לשעות עבודה.
  • ודאו שהסיסמה נתונה בידיו של אדם נוסף בחברה שידוע לעובד המתפעל את החשבון. האדם השני לא יעשה בה שימוש ללא תיאום עם העובד האחראי, אלא במקרה שהעובד האחראי סיים את תפקידו.

ניתן יהיה ללמוד עוד על נושא זה בפרט וכן על דיני עבודה בעולם דיגיטלי בכלל בכנס דיני עבודה 2014 אשר ייערך במסגרת הפנינג משאבי אנוש:

למידע נוסף ורישום לכנס דיני עבודה 2014 – לחץ כאן!

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה