תופעה חדשה יחסית שקיבלה את הכינוי AcqHiring (שילוב של המילים "רכישה" ו-"גיוס עובדים" באנגלית) תופסת יותר ויותר תאוצה בעיקר בקרב חברות ענק שרוכשות חברות סטארט-אפ.
תופעת ה-AcqHiring היא הדבר החם בעמק הסיליקון, כאשר יותר ויותר עובדי חברות גדולות נוטשים לשם הקמת סטארטפים אישיים ובתגובה, אותם חברות גדולות רוכשות את החברות החדשות, כאשר פעמים רבות המטרה היא רכישת ה-Talent המוביל את אותה חברה והחזרתו או הכנסתו לחברה הרוכשת.
דוגמה לרכישה לשם גיוס, גם אם קיצונית, ניתן למצוא ברכישת חברת Drop.io שביצעה פייסבוק. מייד לאחר השלמת הרכישה כל העובדים למעט המייסד, קיבלו מכתב פיטורים. אך לא תמיד הרכישה נגמרת כך, חברת סנאפטו הישראלית גם היא נרכשה על ידי פייסבוק (במחיר של כ-70 מיליון דולר), מחצית מהעובדים אומנם איבדו את מקום עבודתם אך למחצית השנייה ניתנה אפשרות לעבור למרכז הפיתוח בפאלו־אלטו (ויש מי שיטען כי מדובר בפיטורין להלכה, שכן רילוקיישן אינו דבר קל כלל ועיקר). למעשה ניתן לייחס יותר מ-15% מסך הרכישות של חברות שביצעה פייסבוק לתהליך של רכישה לשם גיוס וזאת מתוך יותר מ-100 הרכישות האחרונות של חברות סטארט-אפ, שבוצעו על ידי פייסבוק עצמה.
פייסבוק אינה לבד בתחום, גוגל וזינגה (ענקית משחקי הרשת) גם הן במערכה. גוגל לדוגמה, רכשה שני סטארט-אפים ישראלים: לאבפיקסיז וקוויקסי והשאירה חלק מהעובדים, כולל המייסדים של אותן החברות, במשרדי גוגל בתל אביב כעובדים מהמניין.
[adrotate banner="27"] כיצד רכישה לשם גיוס מצדיקה את עצמה?
נראה כי מדובר בסכומים אסטרונומיים עבור גיוס של אנשים בודדים ואכן יש מקרים שכך הוא הדב,ר שכן חברות רבות אינן מחזיקות נכסים רוחניים בעלי משמעות לחברה הרוכשת. אך כאשר ענקים כמו ג'ים מידגל, מנהל הפיתוח העסקי של פייסבוק, וג'ונתן הייליגר, אחד מהסמנכ"לים הוותיקים שלה, עוזבים את החברה יחד עם עוד מספר מהנדסים בדרג הבכיר, ועל פי השמועות הולכים לקראת הקמתה של חברה חדשה – אתם יכולים להיות בטוחים שתהיה חברה שתסכים לשלם את המחיר בכדי לקלוט אותם לשרותיה, ואולי תוך כדי לקבל גם זכויות על טכנולוגיה או לפחות רעיון בתחילת דרכ,ו וזאת למרות תג המחיר הגבוה.
יש מי שיטען כי בשיטה זו מובילי התעשייה מנצלים את הזמן המת או אף מקצרים אותו במעבר בין המתחרים, תוך שימת דגש על יכולתם של העוזבים לעסוק בתחום אותו ינהלו בעתיד אצל הרוכשת, וכי מדובר בהסכמה שקטה בין כל הצדדים. אך גם טענה זו איבדה את רגליה כאשר מעגל הרכישות התרחב אל חברות נוספות מחוץ לעמק הסיליקון.
ועדיין יהיה מי שיטען כי מדובר במענק גיוס גדול שאינו מצדיק את הערך לחברה הרוכשת, יש אפילו מי שמזכיר מושגים כמו בועה בנוגע לנושא זה. כעת רק נותר לראות האם מדובר בתופעה חולפת שתעבור עם הגל הראשון של חילופי משמרות בקרב ענקיות התעשייה, או בסוג חדש של גיוס עובדים ותת נישה בתחום ה- Talent Management.
למעשה ניתן לטעון כי מדובר בסוג של בונוס הצטרפות עם טוויסט, מחזיק המניות שנהנה מהתשלום הגבוה הוא אותו אדם שלמעשה חברת הסטארט-אפ נקנת עבור גיוסו.
אז מה הטוויסט – למעשה מדובר מעבר לבונוס הצטרפות שכן ניתן לייחס לפחות חלק מהסכום לשכר עבור תקופת הצינון בין היציאה מחברת האם לכניסה לחברה הרוכשת – בכך למעשה, יש מי שטוענים, עוקפים את המגבלה של עבודה אצל המתחרים – כלומר העסקאות האלה נסגרות עוד לפני הקמת החברה ואף היציאה מחברת האם המקורית… כמובן שלא ניתן להוכיח את הדברים, אך ניתן להבין את ההיגיון שעומד מאחוריהם.