עו"ד צביקה קן תור, שותף מייסד במשרד עורכי הדין קן תור & עכו, אשר עוסק באופן בלעדי בדיני ניוד מומחים, הסכים לקחת חלק בפאנל המרצים שלנו בכנס השנתי לרילוקיישן 2015.
כנס הרילוקיישן השנתי יתקיים ב-25.03.2015 – ההרשמה ללא עלות! מספר המקומות מוגבל!
עו"ד קן-תור הינו בוגר אוניברסיטת ת"א והוא בעל ניסיון רב במתן עזרה משפטית בקבלת אשרות עבודה למומחים זרים עבור חברות בינלאומיות ועבור המגזר העסקי הישראלי. עו"ד קן תור השתתף בכתיבת מספר ספרים בתחום, סייע להובלת הליכי חקיקה ומדיניות בעניין כניסת מומחים זרים לישראל, חבר בוועדה לניידות גלובלית של מומחים בלשכת עורכי הדין העולמית, והוא משמש מרצה קבוע בתחום זה בכנסים בינלאומיים.
אנחנו כולנו מדברים על רילוקיישן בכלל ועל מומחים זרים בפרט כעל חלק בלתי נפרד מהביזנס. אנחנו מדברים במונחים של הפיכת הארגון לגלובאלי, הכנסת דייברסיטי, טאלנטים… אתה מדבר על משברים וסכנות! מהם אותם משברים שאותם אנחנו לא רואים או לא יודעים בכל שאנחנו צריכים לחפש?
עו"ד צביקה קן תור: המשברים נובעים משילוב של אחת או יותר מחמש סיבות. הראשונה הינה שינויי חקיקה, נהלים או מדיניות ע"י הרשויות. הסיבה השנייה הינה עקב חוסר ציות לחוק ואכיפה. הסיבה השלישית הינה לוח הזמנים. הסיבה הרביעית הינה יחסי ספק – קבלן, והסיבה החמישית הינה מגוון אירועים במהלך הרילוקיישן.
במרבית מדינות העולם מותר להעסיק מומחים זרים אבל – יש דרישות. בכל מדינה יש העדפה להעסקת מקומיים ויש שיקולים פוליטיים ומהלכים פוליטיים. ההשלכות של כל זה בפועל הן שבמרבית המדינות ישנן שתי מגמות שמקשות על ניוד מומחים, האחת היא החמרת הרגולציה / הדרישות, והשנייה היא הגברת האכיפה.
כיום כ-90% מהמדינות מכניסות שינויים בירוקרטיים בחוקי ההגירה שלהן (כולם במגמה של החמרת התנאים להכנסת עובדים זרים), וזה משפיע על ציר הזמן. אם בעבר היה אפשר לסדר אשרות עבודה לעובדים זרים בתוך כמה שבועות, היום זה כבר סיפור של כמה חודשים.
זה אומר שמעסיקים צריכים להתחיל לחשוב על הנושא של אשרות עבודה ולהתחיל ממש לפעול כבר בשלבי תכנון הפרויקט, עוד מהחוזה ההתחלתי או ההכנה למכרז. אנשים אומרים "מה, אני אתחיל עכשיו לסדר אשרות עבודה? עוד לא זכיתי במכרז!". אבל כשהם זוכים, השעון מתחיל לתקתק. הם צריכים להתחיל לעבוד באופן מידי ואין להם את הזמן הנחוץ כי התהליך נהיה מורכב יותר… אז הם לוקחים את הסיכון ומביאים עובדים ומומחים זרים ללא אשרות. הבעיה היא שהם חושפים את עצמם, את העובדים שלהם ואת המנהלים שלהם לסיכונים שעל חלקם הם אפילו לא חשבו.
חברה שמביאה לארץ מומחה זר עוד לפני שהחלה לפעול נכון מול הרשויות או מבלי לבצע את התהליך על פי חוק, חושפת את עצמה את העובדים הזרים ואת המנהלים הישראלים לסיכון עצום. זה מתחיל בכך שמשטרת ההגירה פשוט מבצעת ביקורת באתר ומגלה עובדים זרים ללא אשרות עבודה. לרוב יש להם מידע פנימי (הלשנות של מתחרים, של חברה שלא זכתה במכרז לדוגמה). במקרה שכזה, העובד הזר יגורש והפרויקט יתקע. זה צפוי לגרום לנזק עצום לחברה מבחינה כלכלית ותדמיתית כי השמועה מתפשטת. חברה כזו תתקשה בעתיד לקבל אשרות עבודה למומחים החלופיים שתגייס וזה יפגע בפעילות העתידית שלה.
היה מקרה בארץ שבו משטרת ההגירה פשטה על תחנת כוח שבה הועסקו 70 עובדים זרים ללא אשרות עבודה כדי לסיים את הפרויקט בזמן. העובדים גורשו. כמובן שכל הפעילות הושבתה והפרויקט לא רק שלא הסתיים בזמן אלא הסתיים מאוחר יותר.
העסקת עובדים זרים ללא אשרות עבודה זה כמו לנהוג על רכב ללא ביטוח חובה. כל עוד לא תופסים אותך הכול בסדר אבל… במשוואת העלות תועלת, ברור שהיה כדאי לעשות ביטוח חובה. העסקת עובדים זרים ללא אשרות עבודה זה אותו עקרון. ההשקעה היא סמלית, היא לחלוטין לא יקרה והסיכון הוא עצום!
על איזה סיכון אנחנו מדברים? קנסות? סילוק מידי של העובד הזר? אני בטוחה שכל מנהל חכם ידע לחשב את הגורמים הללו בשיקולי עלות תועלת. לא?
עו"ד צבי קן תור: ברגע שמשטרת ההגירה מגיעה לאתר והיא תופסת אותך מעסיק עובד / מומחה זר ללא אשרת עבודה, אתה נחשף לרמת סיכון אדירה בבת אחת שממנה נגזרים עוד ועוד סיכונים.
הפרויקט נעצר, המומחה הזר, שהיה כל כך נחוץ לפרויקט(לכן הוא הוגדר כמומחה זר, קרי מישהו שהידע והניסיון שלו הם קריטיים לתפקיד ולא ניתן היה לגייס עובד מקומי עם הכישורים) מגורש. בנוסף, החברה מתמודדת עם קנסות, עליה על המנהלים המקומיים ובמקרים מסוימים גם על העובדים הזרים. אבל עד כאן זה "רק" נזק כלכלי.
העסקת עובדים ללא אשרות הינה עבירה פלילית וכיוון שלא ניתן לייחס לארגון עבירה פלילית, מעמידה משטרת ההגירה לדין את בעלי החברה ואת המנהלים הבכירים שלה. כעת, מנהל החברה הופך להיות אדם בעל "עבר פלילי". הוא לא יכול לשמש בחברה ציבורית ולא יכול לגשת למכרזים או לעבוד בשירות הציבורי (לכהן במועצת העיר או אפילו להיבחר לוועד בית).
תחשבו על זה, מנהל בכיר בחברה, שמעולם לא חצה את הכביש באור ירוק, ופתאום יש לו "עבר פלילי" וזה מגביל אותו. אותו מנהל יכול לתבוע את החברה על הנזק הכלכלי והתדמיתי והפגיעה בקריירה שלו ובהשתכרות עתידית.
היה לנו לקוח ששלח עובד מטעמו ללא אשר עבודה. העובד (יהלומן במקצועו) יצא לארה"ב בשליחות העבודה ללא אשרת עבודה. הוא נתפס על ידי שלטונות ההגירה וגורש וכעת לא יוכל להיכנס למדינה במשך 10 שנים. העובד הגיש תביעה כנגד החברה שבה הוא טען שבגלל שלא יוכל להיכנס לארה"ב, הוא יפסיד חצי מיליון דולר עמלות בשנה. אז פתאום החברה צריכה להתמודד עם תביעה של 5 מיליון דולר(!) וכל זה בגלל אשרת עבודה!
איך אתה מציע למעסיקים לפעול על מנת להימנע מסיכון מיותר?
עו"ד צביקה קן תור: חייבים להכניס את סוגיית היתרי העבודה כבר בתחילת ההכנות לפרויקט. מעסיקים צריכים להבין את "אפקט הדומינו" של סיכון אחד מיותר (העסק עובד זר ללא אשרת עבודה). לסיכון הזה ישנם 4 מישורים של תוצאה:
תוצאות אישיות כלפי המומחה הזר.
אותו אדם שהיה כל כך חשוב לגייס אותו לטובת הפרויקט, כעת עומד בפני מעצר קצר (אולי), גירוש (ודאי). עבודתו נפסקת והוא נכנס לרשימה השחורה. זהו אירוע משברי טראומתי לעובד, שצפוי לגרור תביעה של המומחה כנגד החברה.
סכנה לפרויקט עצמו.
הפרויקט נעצר באופן מידי. החברה סופגת הוצאות אדירות בשל עיכובים או אי ביצוע העבודה והיא חשופה לתביעות בעקבות אי ביצוע העבודה.
סנקציות כלפי החברה.
החברה נכנסת ל"רשימה השחורה" וזה יכול לסגור חברה או לסכן פרויקטים עתידיים.
סנקציה כלפי המנהלים.
בעלי החברה והמנהלים שלה יחשפו להרשעה פלילית. זה אומר שהם לא יוכלו לקבל רישיון לנשק, להנפיק חברה, לכהן בתפקיד ציבורי… יהיו מנהלים שזה יפגע בקריירה שלהם ובכושר ההשתכרות שלהם והם יתבעו את החברה שבשמה הם ביצעו את ה"עבירה". לרוב תביעות מהסוג הזה מתנהלות בצורת בוררות כי גם המנהל וגם החברה לא רוצה שידעו שהיא נתבעת. גם למנהלים יש אינטרס לשמור את פרטי התביעה חסויים.
שלטונות ההגירה פעלו בארץ גם בעבר, כולנו יודעים שאסור להעסיק אדם זר ללא היתר עבודה. מה חדש היום?
עו"ד צביקה קן תור: בית הדין למעמד ואזרחות החל לפעול בישראל לפני 8 חודשים. זה הכנס הראשון שמתקיים אחרי הקמתו וזו ההרצאה הראשונה בנושא שמתייחסת לפעילות שלו ולהשלכות של הגוף הזה בכלל! בהרצאה שלי אני אתייחס לאופן פעילויות, לרציונל שמאחורי הקמת הגוף הזה ולנורמות החדשות שאותן יש לאמץ על מנת להעסיק מומחים זרים בצורה חוקית, מבלי להיחשף לסיכונים ומשברים מיותרים.
הקמת בית הדין המתמחה מהווה הודעה בקול רם על מדיניות האכיפה העתידית של רשות האוכלוסין. הקמת בית הדין צפויה להביא להתמקצעות לאחידות בענישה ולהתייעלות בזמן התהליך. תיקים אשר בעבר התבררו שלוש וארבע שנים אחרי האירוע צפויים להתברר היום מספר חודשים לאחר האירוע.
כנס הרילוקיישן השנתי יתקיים ב-25.03.2015 – ההרשמה ללא עלות! מספר המקומות מוגבל!
