המחסור בעובדים מוכשרים ומיומנים הבולטים ביכולותיהם, כבר מזמן מריץ את הארגונים לשתף פעולה עם אוניברסיטאות בניסיון לאתר את הפוטנציאל התעסוקתי הבא. אלא שבלא מעט ארגונים הבינו מזמן שיתכן שהאוניברסיטאות הן כבר שלב מאוחר מדי. מתברר שהזמן הנכון ביותר לאתר תלמידים מוכשרים הוא בעת לימודיהם בתיכון.
יש אמנם חברות שמבצעות פרויקטי מנטורינג לתלמידי תיכון. אבל ברוב המקומות אין עדיין מערכת שיטתית של קשר רציף עם התיכונים לאיתור כישרונות והכשרתם.
בארה"ב לעומת זאת, קורסי השמה מתקדמים (AP -Advanced Placement ) בבית הספר התיכון כבר הפכו לחלק מוכר בנוף החינוך האמריקאי. בשנים האחרונות, יותר ממיליון תלמידים הלכו להבחן לתוכנית AP הכוללת 38 הצעות שונות לקורסים. כך עולה ממחקר שבוצע על ידי חברת הסקרים האמריקאית Gallup.
תלמידי תיכון שנבחנים לתוכניות ה-AP בארה"ב יכולים לקבל קרדיט עבור הקורסים שנלמדו במסגרת התוכנית. הודות לקרדיט זה, הקורסים שנלמדו נחשבים להם לנקודות זכות בקבלה לאוניברסיטאות, ובמקרים רבים אף פוטרים אותם מקורסים בסיסים לתואר, דבר שחוסך בשכר הלימוד באוניברסיטה או בקולג'.
תוכנית קורסי ה-AP האמריקאית פותחת בפני תלמידי התיכון מגוון רחב של נושאים שהם יכולים ללמוד במסגרת זו, בהם מיקרו-כלכלה, מאקרו-כלכלה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, תולדות האמנות, לטינית ותיאוריית המוסיקה.
מה קורה בארץ בנושא הקשר עם התיכונים? אחת לכמה זמן יוצאים עובדי הארגון ליום התנדבות בבתי ספר ומעבירים להם יום יזמות. פה ושם יש תוכניות פרטיות של יזמים שמקימים פלטפורמות יזמות לתלמידי תיכון שמפתחים מוצרים.
הבעיה היא שזה רחוק מלהיות מספיק. אין כאן תוכנית מסודרת שמתקיימת בכל התיכונים בארץ ושנמשכת על פני כל השנה. אין תוכנית מובנית הכוללת מורים מהאקדמיה בשילוב עם עובדים; אין ציונים, אין תעודות וודאי שאין נקודות זיכוי לתואר.
ובעוד ישראל מדשדשת בתחום זה הרחק מאחורי ארה"ב, שם כבר מתחילים לדבר על השלב הבא: הצורך להקים תוכנית שתכלול לימודי יזמות. תוכנית שתלמד את התלמידים איך להפוך למייסדי חברות, איך להקים ארגונים חברתיים ומלכ"רים ואיך ליזום מוצרים ושירותים חדשים.
מדינה חפצת צמיחה כלכלית עתידית ושגשוג, זקוקה למערכת שיטתית שכזאת. ומי שחייב להניע את התהליך הזה הם הארגונים עצמם, בעיקר משום שדאגה לעתידו של מאגר הכישרונות העתידי שלהם חייב להיות בעדיפות גבוהה עבורם.
ארגונים שירימו את הכפפה וישתפו פעולה עם משרד החינוך, כולל מינוי מנהלים באגף משאבי אנוש שיהיו מופקדים על הקשר עם משרד החינוך, באותה מידה שהם מופקדים על הקשר עם אוניברסיטאות, ימצאו שרכישת הכישרונות העתידית שלהם מובטחת לאורך זמן.
בה בעת הם גם מאפשרים בכך לתלמידי התיכון לקבל אופק שיאפשר להם להגשים את חייהם המקצועיים בעתיד, ומאפשרים לסגור פערים חברתיים של תלמידים הלומדים כיום במוסדות החינוך במרכז הארץ לעומת הפריפריה.
בארה"ב קוראת חברת הסקרים גאלופ לכלול את פיתוח התוכניות הללו בעדיפות לאומית. בארץ, אם להיות ריאליים, זה לא יקרה בעשור הקרוב. לכן, כאמור, כאן, הארגונים עצמם חייבים לקחת את המושכות, לקחת על עצמם את המשימה הזאת וכמובן לגייס את משרד החינוך ובשיתופו. אבל היוזמה חייבת להגיע מהארגונים.
ולא רק משום שהארגונים הם אלה שיהיו המרוויחים העיקריים מהתוכנית, אלא גם משום שאם הם יחכו למדינה שתזיז את הדברים זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין, לפחות. לארגונים יש כדאיות רבה ליזום ולגייס לשם כך את בתי הספר, המכללות האוניברסיטאות, עמותות, מעסיקים, קרנות ופילנתרופים.
עוד בנושאי הכשרה: כנס ההדרכה השנתי – למידה 2030 ?Ready to Play יתקיים ב-21 באוקטובר בכפר המכביה
