לימור רביד
לימור רביד, מנהלת משאבי אנוש ויועצת ארגונית, הרצתה בכנס חדשנות במשאבי אנוש על האפשרות לחבר בין קיצוץ תקציבי ועולם הרווחה. לא, זו בהחלט אינה סתירה. לדבריה, את מערך הרווחה היא רואה בנוי ברמת הפרט, הצוות והארגון, אמרה רביד. קידום הפרט, ליכוד הצוות ומיתוג ארגוני.
עולם הרווחה מאגד דאגה לעובדים ברמת הבריאות, הטבות וביטוחים, גיבוש, פנאי ומתנות. המטרות הן חיבור ליעדים ארגוניים, שמתבטאים למשל בבונוסים על הצלחות, ובמתנות לגרל אירועים בחיי העובד, כמו ימי הולדת וחגים.
למערך הרווחה חשיבות גדולה והוא יוצר את הלכידות הארגונית. כשעובדים יודעים שמשקיעים בהם מתגבר הרצון לקום בבוקר ולתרום, מתחזק המותג הארגוני, ברמת הצוות חיזוק הקשר הבינאישי עם הצוות והעובד, מתגברת הנאמנות. כל אלה מובילים לצמיחה ארגונית. אם משהו בתהליך יפרם, תפגע צמיחת הארגון.
כמנהלי משאבי אנוש אנו לא מעוניינים לקצץ בתקציב הרווחה, אך עלינו לקבל את הגזרה. מי שרואה את הרווחה כמותרות ושומן יראה פגיעה במחויבות הארגונית, הדבק הארגוני יפגע וכך הצמיחה. מנהל משאבי האנוש צריך לראות איך משנים את כיוון הגלגל, וכאן מציעה רביד דרך חדשה.
גם בתקופה של קיצוץ ברווחה נערוך פעילות, נחזק את הקשר עם העובדים ונביא להגברת המוטיבציה שלהם. כל זה יפה בתיאוריה, אך יש אפשרות לעשות את זה? לדעתי כן! אני רוצה שכולכם תוכלו ליישם בארגונכם את הדברים האלה מחר, ולכן שם המשחק הוא נכונות ויצירתיות. אם נבצע דברים שלאו דווקא מוגדרים בתפקידנו ונפעל בדרכים יוצאות דופן – נביא לפעילות רווחה משמעותית בתקציב דל ולפעמים אפילו ללא תקציב:
- פעילויות בפארקים במקום שכירת מקום.
- השתתפות בסיורים עירוניים שעיריות מקיימות חלקם ללא תשלום. אנו קיימנו פעילות במסגרת סיור "בתים מבפנים" בירושלים, וחיברנו אותו לנושא ארגוני – יצירתיות בבתים עצמם, ויישומה בארגון.
- פסטיבלים המתקיימים בכל רחבי הארץ חלקם בתשלום וחלקם בחינם, והגעה אליהם ברכבי החברה.
- בארגון נמצאים המון משאבים שמנוצלים דברים שהארגון צריך: מקרן רכבים, ואנו מנהלי משא צריכים לנצלם לטובת פעילויות רווחה. מתחיל מלהזמין הפי האוור לחדר הישיבותף להשתמש בפעילות עם המגבר שלנו.
- רכבים – הציוות לרכבי החברה יביא לא רק לחיסכון בעלויות נסיעה אלא גם ללכידות בין צוותית.
העובדים וכישוריהם
- בכל ארגון יש עושר רחב של אנשים, שלכל אחד מהם, מעבר לעבודה, יש עושר פנימי מלא באישיות ותחביבים, שהוא פעיל בהם.
- אנו מביאים את העובדים כאנשים וכבני אדם. אנו שמים אותם במקום שבו נתייחס אליהם לא רק כעובדים אלא כקודם כל כאל בני אדם. המנכ"ל בחברה שלמו חובב צילום, ארגנו קבוצות צילום ועשינו תערוכה של צילומים. בפורים ערכנו תערוכת מסכות שהעובדים יצרו.
- ארגנו ערבי נושא – בנושאים שונים כמו לבוש, אוכל, מוסיקה ועוד. עשינו הפי האוור במקום העבודה, כל אחד הביא אוכל בהתאם למוצא שלו, את נושא הכשרות, שחשובה מאוד לחלק מהעובדים, פתרנו באמצעות דגלונים שהוצבו ליד המנות ושסימנו את רמת הכשרות.
- מי שעדיין לא התנסה בהתנדבות בקהילה – אני ממליצה על כך בחום. פעילות זו לא רק תורמת לקהילה אלא גם לנו. כשאני לוקחת את עובדיי להתנדב במקום מסוים, כמו לאחרונה בשיפוץ בבית אבות – כולם חזרו נפעמים הביתה.
- שיתופים פעולה בין ארגונים מאפשרים גם הם הרחבת סל הרווחה לעובדים, כמו במקרה שבו השגנו הנחה משמעותית בביטוח עבורם, כשאספנו הרבה אנשים מארגונים אחרים. כשביקשנו הנחה לקבוצה כה גדולה, קיבלנו אותה.
- ניתן לבצע גם ברטרים (שיתופי פעולה) בין חברות: אם אנו ארגון שנותן שירותים – ניתן לכם שירות תמורת פעילות רווחה (למשל סדנא) בעלות נמוכה.
רעיונות נוספים:
- שיפוץ ושיפור מקום העבודה: תערוכה היא שיטה מעולה לתת מהעובדים תוכן מעצמם, שיפור הגינה – בט"ו בשבט סדר וניקיון – נקשר לפסח. אך צריך לשים לב. -זה מקום שאפשר ליפול בו. אם ההנהלה תבחר לשפץ את עמדות עבודה, העובדים מאוד לא יאהבו שהם אלה שמשפצים אותם.
- רק בהתכנסות הבלתי פורמלית של העובדים נראה את הערך המוסף שלהם.
- המגמה הירוקה – ממציאת החומרים השמישים לשימוש בהם בעתיד.
- שוק קח-תן.
- שימוש ברשתות חברתיות – הקמת קבוצת עובדים בפייסבוק, בליקנדאין, שימוש ב- whats up.
- ניתן ומומלץ לשלב ידיים עם מנהלות רווחה בארגונים אחרים ולהתייעץ, גם באמצעות הפורומים הסגורים של משאבי האנוש.
הרכבת מתנות – אם נרכיב את מתנות לעובדים בעצמנו נשיג ערך גדול בעלות זולה יותר. לכבוד ט"ו בשבט למשל, רצינו להימנע ממארזי הפירות היבשים הסטנדרטיים והיקרים – וארזנו חבילות קטנות של חליטות ותבלינים. קנינו שק, המזכירה ואני חילקנו לצנצנות קטנות וללא ספק העובדים העריכו את זה.
מקורות השראה ניתן לשאוב מתוכניות ריאליטי ותחרויות טלוויזיוניות שונות. אנו ערכנו פעילות דומה לזו שנעשתה במרוץ למיליון, שהסתכמה ב-2,200 שקלים בלבד. תחרויות בכלל הן בריאות לעובדים ואם מתגמלים נכון, יוצאים מרמת הפרט – ממשיכים לצוות ומתחברים לארגון – הן בעלות ערך מוסף רב.
כיצד רותמים את העובדים לפעילויות?
אם תהיו מקורבים אליהם, זה יהיה קל. איך אני מגיעה לידע הזה? רשתות חברתיות, שיחת משוב, שבה הזדמנות גם לשמוע מהעובד על חייו האישיים, ועל מה חשוב לו במקום העבודה. כל השיתוף הזה נותן להם תחושה של שייכות ואז מחויבות.
יש גם מוקשים
על כל פעילות להתייחס ולהיות מותאמת לעובדים, לסוגי העובדים השונים: למגדר, לקשיים פיזיים, לשעות הפעילות, לדת ואמונה, ולהיזהר מציניות – לא ליצור ציניות כמו בדוגמא של השיפוצים.
לסיכום, דווקא בתקופה של קיבוצים חשובה פעילות רווחה. בדרך זו ניתן לדאוג לדבק הארגוני. מצד אחד מתחברים לקיצוץ ומצד השני נתפשים יצירתיים בפני ההנהלה. מבחינת העובדים אנו נתפשים כמי שדואגים להם, כמי שמבקשים לעשות הכל כדי למנוע את עזיבתם.
