כרבע מתלמידי הישיבות הגבוהות הרווקים במגזר החרדי (גילאי 17-20) מצהירים שאינם רואים את עתידם במסלול "תורתו אומנותו".
כך התגלה במחקר חדש שבוצע במנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. לדברי עורכיו, ייחודו של המחקר נעוץ בהיותו מחקר כמותי ראשון, המאפיין את נטיותיהם התעסוקתיות של גברים חרדים, טרם נישואיהם, לפי השתייכותם לזרם חרדי ועל-פי רמת הישיבה בה הם לומדים.
קבוצת המחקר הקיפה כ-400 תלמידי ישיבות "גדולות" שחולקו לתשע תתי-קבוצות האופייניות למגזר החרדי. על כן נבחרו 3 ישיבות ליטאיות על-פי רמתן כדלקמן; ישיבות ברמה גבוהה, ישיבות ברמה בינונית וישיבות 'חלשות'. בחירה דומה נעשתה בשתי הקבוצות החרדיות האחרות, החסידית והספרדית. כמו כן, נבחרה ישיבה חרדית תיכונית אחת ששימשה כקבוצת השוואה בה מלמדים גם לימודי חול.
נתונים מסקרנים נוספים שעלו מהמחקר: כ-60% מכלל תלמידי הישיבות שהשתתפו בסקר, השיבו כי לו יכלו לבחור, היו מבכרים במלאכות הקודש כמקור פרנסה ותחום עיסוק מועדף.
תחום העיסוק השני בו הביעו עניין התלמידים הוא תחום ההוראה והחינוך (56%) ולאחריו מחשבים ובדיקת תוכנה (51%), משפטים (38%) ובנקאות (31%).
כ-75% מהמשיבים הצהירו כי הם מודעים לקיומן של מסגרות מיוחדות המותאמות לגברים חרדים. 25% מהם אינם מכירים אותן ואת משך הלימוד האקדמי והמקצועי במסגרות האקדמי המיועדות כיום למגזר החרדי.
40% מתלמידי הישיבות החלשות, המונעות נשירה מעולם הישיבות, שוחחו עם הוריהם (טרם נישואיהם) על האפשרות ללמוד מתמטיקה ואנגלית, כך גם 21% מהלומדים בישיבות הביניים ורק 12% מתלמידי ישיבות העילית נקטו בצעד זהה.
למרות מה שמקובל לחשוב, לא פחות מ-73% מהנסקרים הביעו רמת הזדהות גבוהה מאוד עם חיילי צה"ל. רמות ההזדהות הגבוהות ביותר עם הצבא נמצאו בקרב בחורי הישיבות הספרדים (כ-81%), ואילו רמת ההזדהות הנמוכה ביותר נרשמה בקרב בחורי הישיבות הליטאים (כ-63%).
נגזרת מכך היא התוצאה, ולפיה 40% מהתלמידים החסידים ו-49% מהליטאים בסקר מעריכים שמסלול שירות חרדים בצה"ל (שח"ר) עשוי להוות חלופה רלוונטית מבחינתם, לצורך רכישת מקצוע בעתיד.
בכל הקשור ללימודי "ליבה" חילוניים, כמו מתמטיקה ואנגלית, רק מיעוטם סבור (17%-43%, בהתאם לזרם העדתי) מהמשיבים סבור שהיעדרם יקשה עליהם מאוד ברכישת מקצוע בעתיד. 55% סבורים שללא מקצועות הליבה יתקשו לרכוש מקצוע בעתיד.
