על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2014, עולה כי 95% מהאנשים המשכילים האקדמאים, נמצאים בקשר עם חברים. זאת לעומת 85% בלבד מאלו שאינם אקדמאים.
עוד על פי נתוני הסקר: ל-88% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה יש קשר עם חברים, נשים וגברים בשיעור דומה; ל-97% יש קרובי משפחה שאליהם הם חשים קרבה ויכולים לשוחח אתם בעניינים אישיים ולפנות אליהם בבקשת עזרה; 17% מבני 20 ומעלה מדווחים שאין להם חברים קרובים. ככל שעולים בגיל, עולה שיעור המדווחים שאין להם כלל חברים קרובים, מ-6% בגיל 24-20 ל-45% בגיל 75 ומעלה.
כיצד הנתונים הללו קשורים למשאבי אנוש?
ארגונים רבים מאמצים את שיטת "חבר מביא חבר" לחברה, ורואים בה שיטה מוצלחת ואפקטיבית ביותר לגיוס מועמדים לתפקידים השונים.
מנהלי משאבי אנוש תומכים בגיוסים בשיטה זו, ואף לרב מתגמלים את אותם העובדים שהביאו את חבריהם לעבודה בחברה.
היתרונות של שיטת "חבר מביא חבר" ידועים וביניהם: ההמלצות של העובדים על חבריהם בדרך כלל מהימנות וקולעות, השיטה חסכונית כיוון שאין בה עלויות פרסום, והעובדים הממליצים על חבריהם בדרך כלל מהווים את הסינון הראשוני של ההתאמה לתפקיד המוצע.
ממדד הגיוס לשנת 2013 של החברה לגיוס עובדים 'פילת' – עולה כי בשנה זו כ-46% מכלל העובדים שהתקבלו לעבודה, הגיעו אליה בשיטת חבר מביא חבר. המדד מבוסס על נתוני חברות מובילות במשק וכלל בחינה של למעלה מ-430 אלף קו"ח, 26.6 אלף שלבי גיוס ו-1,887 גיוסי עובדים שבוצעו בפועל. כך נראה כי למרות ההתפתחויות של כלים טכנולוגיים ורשתות חברתיות מקור הגיוס המשמעותי ביותר של עובדים הוא המלצות של עובדים קיימים בחברות.
הנתונים של הלמ"ס המציגים הלימה בין ההשכלה האקדמאית של אנשים לחיזוק הקשרים החברתיים שלהם, מהווה גושפנקא נוספת ליעילותה של שיטת "חבר מביא חבר" לצורך גיוסים לחברה.
כשאנו יודעים כי 95% מהאקדמאים שומרים על קשרים עם חבריהם, אנו יכולים להסיק מכך, שלדווקא לאקדמאים יש את יתרון הקשרים החברתיים, במציאה וגיוס מועמדים נוספים לחברה. הנתונים של הלמ"ס מהווים חותמת נוספת לכך שהשיטה הזו יעילה ופועלת.
עוד על פי נתוני הלמ"ס בנושא ההון החברתי
52% הכירו את חבריהם הקרובים בבית הספר, 52% הכירו את חבריהם הקרובים בעבודה, 58% מהמועסקים, 28% מהיהודים הכירו את חבריהם הקרובים בצבא.
77% מהישראלים שיש להם חברים קרובים מעידים שיש להם חבר קרוב שאינו מהעדה או מהמוצא שלהם: בקרב צעירים יותר מאשר בקרב מבוגרים (82% מבני 29-20, לעומת 54% מבני 75 ומעלה).
ל-72% יש חברים ברמת השכלה שונה משלהם.
לרבע (26%) יש חברים קרובים בני דת שונה. השיעור משתנה בקרב בני הדתות השונות: 18% מהיהודים, 53% מהמוסלמים, 73% מהנוצרים, 51% מהדרוזים.
בקרב יהודים ואחרים:
ל-79% מאלה שיש להם חברים קרובים, יש חברים קרובים בני עדה או מוצא השונים משלהם.
ל-85% מילידי ישראל יש חברים ממוצא שונה; ל-56% מעולי 1990 ואילך יש חברים מעדה או ממוצא שונה.
בקרב ילידי בריה"מ (לשעבר), שהם קבוצת העולים הגדולה ביותר, למחצית (52%) יש חברים מעדה או ממוצא שונה.
