"בשוק תחרותי לכל הגורמים הרלוונטיים יש את כל המידע הנדרש לגבי המוצרים והמחירים. בשוק החיסכון הפנסיוני החזיקו עד כה מעטים במידע של רבים. מידע בסיסי כלל טעויות רבות ולא היה נגיש. למשל, האם המעסיק העביר כספים לקרן הפנסיה, האם הסכום שהועבר (אל הגוף הפנסיוני) הוא הסכום הנכון, לאיזה מוצר פנסיוני הועברו הכספים, חוסר הנגישות והשקיפות הסתירו בתוכם את הכשלים בשיוך הכספים", דברים אלו אמרה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר בפנייתה לפני כחצי שנה למעסיקים: 'דאגו לעובדים והציעו להם קרנות פנסיה בדמי ניהול הנמוכים ביותר'.
לדברי סלינגר באותו מעמד, "שקיפות המידע מעלה בעיות רבות אבל תביא להצפת מידע איכותי לצרכנים. מידע זה מהווה את הבסיס לשוק תחרותי ומשוכלל ולקבלת החלטות מושכלת של העובד לגבי החיסכון הפנסיוני".
בנוגע למיצוי זכויות הדגישה סלינגר, כי בשוק שבו שיעור ניכר מהצרכנים הם פאסיביים, ואינם עומדים על זכויותיהם במועד בחירת המוצר הפנסיוני, ניכרת גם חוסר המודעות לגבי הזכויות הפנסיונית אשר להם זכאים החוסכים. יש חשבונות שהיה עדיף לחוסכים למשוך אותם. לעיתים מדובר בסכומים קטנים מאוד.
יתרה מכך, מציינת סלינגר, כי "במסגרת פניות הציבור נתקלנו לא אחת בחוסכים שלא היו מודעים לכך שבמסגרת החיסכון הפנסיוני הם מבוטחים גם בכיסוי אובדן כושר עבודה. בעניין זה יצרנו כלים, למשל הר הביטוח והר הכסף, אבל יש עוד עבודה.
בנוגע להוגנות המוצרים הדגישה הממונה על שוק ההון כי "החוסך הרגיל אינו מנהל משא ומתן על התנאים והזכויות בעת הצטרפות לקרן פנסיה או בעת רכישה של פוליסת ביטוח. הבעיה היא שהחוסך ומשפחתו מבינים את הזכויות המגיעות להם רק במקרים בהם יש צורך במימוש הזכויות: בעת אובדן כושר עבודה, בעת פטירה או בהגעה לגיל פרישה. בשלב הזה, יהיה כנראה בלתי אפשרי לשנות את התנאים שנרכשו. לאור הפאסיביות של החוסכים ופערי המידע שבין הגופים לחוסכים, פעלה הרשות להבטיח כי המוצר הביטוחי שרכשו המבוטחים יספק מענה ביטוחי הוגן בעת הצורך".
בסיכומו של דבר, החוק לא מאפשר למעסיק להחליט שהוא אינו מפריש עבור עובדיו לקרנות, והוא גם לא יכול להחליט על דעת עצמו לעכב תשלומים.
יתרה מזאת, גם במצב בו המעסיק נקלע לקשיים כלכליים, אסור לו בשום אופן לעכב את העברת הכספים אל הביטוח הפנסיוני, אל קופת הגמל או אל קרן ההשתלמות. ואסור לו לעכב או לדחות את מועד העברת הכספים גם אם העובד עצמו נתן את הסכמתו לעיכוב או לדחייה.
זאת ועוד, בד בבד עם העברת התשלומים, המעסיק חייב להעביר דיווח מקוון לחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני או את קרן ההשתלמות.
כאשר המעסיק מפסיק להעביר תשלומים עבור עובד מסוים, הוא חייב על פי החוק לדווח לגוף הרלוונטי על כך שהוא מפסיק את התשלום ועליו לפרט את הסיבה למה הוא מפסיק להעביר את הכספים, על ידי דו"ח מקוון.
מה קורה אם בטעות העביר המעסיק סכומים גבוהים מדי
מעסיק שהעביר לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות סכומים שהם גבוהים מאלה שהיה צריך להעביר, יכול להגיש לגוף המוסדי הרלוונטי – הביטוח פנסיוני או החברה המנהלת את קרן ההשתלמות – בקשה להשבת הסכום שהופקד מעבר לסכום שהיה אמור להיות מופקד. הבקשה מועברת על ידי הדיווח המקוון של המעסיק באמצעות קובץ דיווח ממוכן נפרד מהדיווחים השוטפים ובצירוף תצהיר.
גם התשלומים לביטוח לאומי ומס הכנסה חייבים לעבור בזמן ללא עיכוב
עד כאן דנו בסוגייה: מה קורה כאשר המעסיק לא מעביר בזמן, או לא מעביר כלל, את ההפקדות שהוא אמור להפקיד לקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות.
אבל אלו הם לא הניכויים היחידים שהמעסיק אמור להעביר. בכל חודש מנכה המעסיק בתלוש המשכורת, משכרם של עובדיו, סכומים עבור ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, מס הכנסה וכו.
על פי החוק, מעסיק שניכה סכומים כלשהם משכר העובד, המיועדים לגופים אחרים (וכאמור, לא רק לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות), ולא העביר את הסכומים הללו לידי אותם גופים בתוך 30 יום מהמועד ששכר העבודה נחשב כמולן (הלנת שכר), או במילים אחרות, בתוך 40 יום מתחילת החודש העוקב לחודש העבודה, שזהו המועד שבו היה צריך לשלם את השכר על פי החוק, מעסיק כזה מבצע עבירה פלילית ועלול להשפט על פי החוק הפלילי.
