קרנות הפנסיה הוותיקות היו פצצת זמן. ומה קרה מאז?

מוטי לוי, סמנכ"ל הראל גילעד פנסיה, הציג ביום העיון "פנסיה בראיית המעסיק" שנערך ביום חמישי האחרון במבשלת הבירה ג'מס, סקירה של עולם הפנסיה שעבר תמורות במהלך השנים.

ב-29.3.95 התקבלה החלטת ממשלה על סגירת הקרנות הוותיקות ופתיחת חדשות, ולדבריו של לוי: "יש שאומרים באיחור של עשרות שנים: אי אפשר להמשיך להפעיל את קרנות פנסיה הוותיקות שיצרו גרעון אקטוארי של מאות מיליארדי שקלים, הן נחשבות לפצצת זמן".

גרעון אקטוארי הוא גרעון עתידי, מצב שבו סך הנכסים נמוך מסך ההתחייבויות. מה שהביא לגירעונות הם תוחלת החיים שעלתה עם השנים, וכתוצאה מכך כמות העמיתים הגדולה בכל קרן, וכן עליית רמות השכר. על כן חייבים באופן דחוף לסגור את אותן קרנות ולפתוח קרנות חדשות, הוחלט בממשלה. מה שהביא לתובנה הזו היא "קרן פועלי בניין", שנחשבה לקרן קטנה והיתה הראשונה שנכנסה לגירעון ממשי. הדבר קרה לאחר שלא נקלטו בה עובדים חדשים: לענף נקלטו רק עובדים זרים, ולכן לא נקלטו עובדים חדשים, רבים יצאו לפנסיה, ופרשו גם בעקבות אובדן כושר עבודה, האופייני לענף. בסופו של דבר לפורשים לא נותר כסף למרות שחסכו כל חייהם.

פנסיה ותיקה, פנסיה חדשה ושעטנז

אז הממשלה החליטה לפתוח קרנות פנסיה חדשות בסוף חודש מרץ 95'. אך מה יהיה גורלם של העמיתים שהצטרפו לקרנות פנסיה ותיקות בשלושת החודשים הראשונים של אותה שנה? האם הפנסיה כולה תחשב כוותיקה או כחדשה? הדבר העלה אינסוף סוגיות משפטיות, ובמשך קרוב לעשור התלבטו בשאלה כיצד להגדיר את אלפי האנשים שהצטרפו באותו רבעון.  

בסופו של דבר הוחלט: העמיתים יוכלו לבחור האם להשתייך לקרנות הוותיקות או לישנות, ומי שלא יבחר בעצמו יכנס כברירת מחדל לרשימת העמיתים של הקרנות הישנות. יחד עם זאת תהיה בקרן שלו קורטוב של חדש, ועובד שיבחר שיבחר בקרן חדשה יהיה בו קורטוב של ישן.  אז נולד גם המושג "עמיתי דור הביניים" – עובדים שהצטרפו בינואר פברואר מרץ 95', והיו למין שעטנז בין הישן לחדש.

בהמשך מיפה לוי את עולם הפנסיה כיום:

הקרנות הותיקות, שכוללות:

 פנסיה תקציבית – שיועדה לעובדי ממשלה. אותם עובדים לא שילמו פנסיה. אגף הגמלאות של ישראל מבטיח שתשולם לכשיפרשו הפנסיה בגובה של 2% מהשכר, כפול כל שנת עבודה. הדבר הביא לעיגול פינות שעלה כסף רב, מה שבכל חברה עסקית אחרת לא היה נעשה.

פנסיה ותיקה גירעונית – אותן קרנות שהוקמו עם הקמת המדינה: מבטחים הותיקה, מקפת, קג"ם ועוד, קרן פועלי בניין, אותם קרנות שהפכו לגירעוניות.

פנסיה ותיקה מאוזנת: קרנות קטנות שהוקמו על ידי מספר חברות ביטוח (כמו יוזמה, עתודות) – הן היו מאוזנות מבחינת ההון שנצבר בהן כי לא עבדו על שיטת שני האחוזים ששולמו לעובד המדינה לכשפרש.

קרנות הפנסיה החדשות, שכוללות:

קרנות פנסיה מקיפות חדשות וקרנות פנסיה כלליות. אלה הן אותן קרנות שהוקמו לאחר החלטת הממשלה בתחילת 95'. קרנות הפנסיה החלו כמגובות באגרות חוב מיועדות, המבטיחות תשואה בטוחה שהמדינה תעניק מתוך רצון לעודד לחסוך לקרן פנסיה. כדי להבטיח רשת ביטחון, להקטין את התנודתיות והסיכון. לאחר מכן החליטו ראשי המדינה  שיקר מדי להפריש אחוזים מסוימים לאגרות חוב נושאות תשואה, ועל כן תהיה אפשרות לעשות זאת רק עד תקרה מסוימת ולא לבטח בדרך זו את כל השכר. את יתרת השכר מבטחים בקרנות פנסיה כלליות.

בהמשך נולדו ביטוחי המנהלים, שנועדו ליצור איזון אקטוארי ולתפור חליפה פנסיונית אישית לכל עובד.

מה כללה הדרך לכיסוי הגירעונות בקרנות הפנסיה הוותיקות?

• המדינה תסייע מתקציבה בסך של 78.3 מיליארד שקלים.
• העלאת שיעור דמי הגמולים המשולמים לקרן ב3%.
• גביית דמי טיפול.
• קביעת דמי ניהול.
• העלאת גיל הפרישה.

בין הקרנות החדשות לקרנות הוותיקות, כאמור, עומדים מבוטחי דור הביניים, שפתחו קרנות פנסיה בחודשים ינואר עד מרץ 95', ולדבריו של לוי "עד היום אף אחד לא באמת יודע איך לעבוד עם הפנסיה של העובדים המשתייכים לקרנות האלה".