פנסיה לעובדים
בבואו לפרש את סעיף 19 לחוק הגנת השכר, התייחס בית הדין הארצי לעבודה למשמעות חוק הפנסיה. עמדת בית הדין לעבודה הינה כי תשלומים לקרנות פנסיה, השתלמות וגמולים הינם חלק בלתי נפרד משכרו של העובד. הפרשה לקרנות אלה על ידי המעסיק, מבטיחה למעשה את עתידם הכלכלי של העובד ובני משפחתו. אי לכך, אי העברת כספים או עיכוב משמעותי בהעברת כספים, משמע פגיעה בביטחונם הכלכלי של העובד ובני משפחה התלויים בו.
סעיף 19 לחוק הגנת השכר מגדיר: "סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לעניין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו….". מתוך כך אנו למדים כי זכויות העובד ו/או חליפו מקנה לקופת הגמל זכות תביעה כנגד המעסיק. מתוקף סעיף זה קופת הגמל רשאית לתבוע את המעסיק הן בגין כספים שלא הועברו לה ופיצויי הלנה בגינם והן בתביעה לשיפוי בגין תשלומים שלא שולמו לעובד.
במקרים שבהם המעסיק הינו חברה שפורקה, קופת הגמל זכאית לקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי (במגבלות מסוימות) בגין הפרשים סוציאליים שלא שולמו לה על ידי המעסיק.
מתוך דיון שנערך בבית הדין לעבודה, נקבע כך: "יש מקום להטיל חובה עקרונית על קופות הגמל להגשת תביעות ונקיטת הליכים נלווים לשם גביית החוב (שהרי המחוקק גילה את כוונתו כי תביעות כאלה יוגשו)…."
באילו מקרים תהייה קופת הגמל פטורה מהעול של הגשת תביעה כנגד מעסיק שלא הפריש כספים לקופה?
החוק מחייב את קופת הגמל לשאת בעול הגשת התביעה מול המעסיק אך יחד עם זאת, הוא מגן על הקופה מפני נטל כבד מדי/ נטל בלתי סביר. אשר על כן, בהתקיים כל משלושת התנאים הבאים (יחד), הקופה תהיה פטורה מחובת התביעה:
1. חלוף הזמן: באם חלפה שנה מהמועד בו המעסיק חדל להפריש כספים לעובד.
2. מתן הודעה לעובד: הקופה מסרה הודעה לעובד על כך שהמעסיק חדל לשלם, בתום ששת החודשים הראשונים מאז חדל המעביד לשלם.
3. אישור בית הדין לעבודה: כדי לפטור את הקופה מהחובה להגיש תביעה כנגד המעסיק שחדל לשלם נדרש אישור של בית הדין לעבודה, הקובע חד משמעית כי הפיגור בגביית החוב אינו נעוץ בהתנהלות הקופה.
כך לדוגמה, אם הקופה מצליחה להוכיח כי הסיבה לכך שהמעסיק חדל להפריש כספים לעובדיו הינה הליכי פשיטת רגל ופירוק החברה או קשיים כלכליים שבהם נתונה החברה ועל כין אין לה את הסכומים הנחוצים להפרשות סוציאליות. כאשר הקופה מצליחה להוכיח שהיא לא מסוגלת לגבות את הכספים מהמעביד, באם התקיימו 2 התנאים הראשונים, בית הדין לעבודה רשאי "לשחרר" אותה מהמחויבות שלה כלפי העובד.
לסיכום: בית הדין לעבודה הטיל "חובה עקרונית" על קופות הגמל להגשת תביעה משפטית ונקיטת הליכים משפטיים אל מול מעסיקים אשר אינם מפרישים כספים לקופה. יחד עם זאת, יתכנו מקרים שבהם בית הדין ימצא כי גביית החוב כרוכה בנטל בלתי סביר עבור הקופה.
להלן דוגמה למקרה בו הנטל נמצא בלתי סביר:
עובד איבד את הזכאות שלו לקבל פנסיית נכות מקופת הגמל מאחר והמעביד שלו לא הפריש כספים לקרן כהלכה. לאחר שהפך נכה, התברר לעובד כי הוא אינו זכאי לפנסיית הנכות היות שהמעביד חדל להפריש כספים וכי קופת הגמל שלו נסגרה בעקבות כך, פנה לבית הדין לעבודה. העובד דרש כי המעסיק ישלם לו פנסיית נכות היות שהקופה מסרבת לשלם לו מעבר לכספים שנצברו לטובתו כל עוד הקופה הייתה פעילה (קרי בעת שהמעסיק הפריש כספים כחוק).
המעביד ביקש לפנות לצד ג', קופת הפנסיה, אולם בית הדין דחה את בקשת הפנייה ופסק כי חובת המעביד לשלם לעובד פיצוי בגין אובדן הזכות לפנסיית נכות.
בואו להרחיב את הידע ולהיות בקיאים בנושא חובות המעסיק – ביום העיון שיתקיים ב-11.6.14. לחצו כאן לפרטים ולהרשמה
