קיצור יום המנוחה השבועי – טוב, רע, או מה קרה?

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר סבור כי חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א-1951) "איננו מביא לידי ביטוי את עולם העבודה המודרני ואת יחסי העבודה המורכבים, הגמישים והדינמיים של המאה ה-21'".

נכון, בעשורים האחרונים עבר המשק הישראלי משבוע עבודה בן שישה ימים לחמישה בלבד. אמנם נוספה ליום העבודה שעה תשיעית, אבל זה עדיין בגדר הסביר. מצד שני, לפגוע באורכו של יום המנוחה, זו כמעט שערורייה. אז מדוע דורש זאת לין? הוא מסביר כי "מנוחה של לפחות 24 שעות רצופות מספיקה בהחלט ומהווה את האיזון הראוי בין המנוחה השבועית לבין חופש הבחירה כמה שעות לעבוד ומתי לעבוד".לדבריו, זה מצב של WIN-WIN, העובד מרוויח, העסק מרוויח וכמובן שגם המשק ירוויח.

לין חושב על הצעירים, בעיקר על הסטודנטים, "שהחוק מציב להם מחסום בפני יציאה לעבודה ופוגע ביכולת יצירת ההכנסה, שהם כה זקוקים לה. קיצור יום המנוחה כך שתתאפשר עבודה במוצאי שבת, מאפשר לאותם סטודנטים הכמהים לעבוד לזכות בשכר עבודה מוגדל, וזאת במסגרת עבודה בשעות נוספות. שכר גבוה כזה הם אינם יכולים לצבור במהלך יום החול של השבוע, מה שגם לעיתים עבודה במהלך השבוע אינה מתאפשרת כלל עקב לימודים. מדובר באיסור אנכרוניסטי, שאבד עליו הכלח ויש לשנותו".

לדוגמא, סטודנט שעובד ביום שישי בצהריים בחנות אופנה בקניון לא יכול, נכון לחוק כיום, לעבוד גם במוצ"ש ולהרוויח שכר נוסף וגבוה יותר עבור שעות נוספות. החוק מחייב אותו לנוח 36 שעות (מוצ"ש עדיין בטווח יום המנוחה שלו). כך גם חייל משוחרר שרוצה לחסוך לטיול הגדול בחו"ל ומעוניין לעבוד כמה שיותר, לא יכול לעבוד כשליח במסעדת מזון מהיר גם בשישי בצהריים וגם במוצ"ש. שוב זה נופל בטווח שעות המנוחה שלו. וכמובן, סטודנט שכל השבוע שוקד על לימודיו, ומעוניין לעשות כמה שיותר משמרות בתור מלצר במהלך סופ"ש – לא יכול לעשות כן והכנסתו נפגעת.

אגב, אם מעביד מסכים כיום להעסיק עובד בשתי משמרות סופ"ש, בטווח של 36 שעות המנוחה, גם הוא וגם העובד עוברים על חוק שעות העבודה והמנוחה.

השבוע שיגר לין את רעיונו המרענן לשר הכלכלה והמסחר החדש, ח"כ נפתלי בנט. במשרד הכלכלה (התמ"ת) לא התרגשו במיוחד. "סוגיית הגמישות בשעות הנוספות, אורך יום העבודה, אורך המנוחה השבועית והביקורת מצד גורמים שונים במשק על חוק שעות עבודה ומנוחה, מוכרת למשרד הכלכלה, ואין בה כל חדש", ציינו, "בעניין שעות נוספות ואורך יום העבודה – בתקופת כהונת שר התמ"ת הקודם, שלום שמחון, הוקמה ועדה בראשות סמנכ"ל המשרד לשעבר, אלי פז, שהיתה אמורה לדון בשורה ארוכה של נושאים, לדעת גורמים שונים נדרש עדכון בעניינם וחלקם הגדול נוגע בחוק שעות עבודה ומנוחה. לאור החלטת הכנסת על פיזורה והקדמת הבחירות, בחר שמחון לפזר את הוועדה, והנושא מונח על שולחנו של שר הכלכלה הנכנס, בנט, לקבלת החלטה בנידון. בעניין יום המנוחה – עסקה בנושא ועדה בין-משרדית, בראשות יו"ר המועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל". 

כלומר, הנושא בבדיקה, קיימים גורמים שאף תומכים בו, ויכול מאוד להיות שבנט, בהסכמת הממשלה, ינענע את עריסת המשק הישראלי כבר בקדנציה הזאת.

השאלה שנותרה באוויר היא האם המשק הישראלי מעביר מסר לצעירים שעליהם לעבוד ללא לאות, כמה שיותר, על מנת להשיג את יעדיהם הכלכליים. הרי השבת וסופי השבוע מוקדשים, במיוחד בחברה הישראלית, לביקורים אצל קרובי משפחה, לטיולים בחיק הטבע, להירגעות וטעינת מצברים לקראת שבוע העבודה המתחדש ביום ראשון. קיצור שעות המנוחה עלול לגרום לקיצור שעות ההנאה, הפנאי, הרווחה המנטלית שלה זקוק כל עובד. גם אם הוא חוסך לטיול אחרי צבא או לתשלום המשכנתא על הדירה. יכול מאוד להיות שנמצא כי צעירים רבים יעדיפו לעבוד בסופי השבוע, ולהרוויח את תשלום 150 האחוזים, אולם במהלך השבוע הם יהיו תשושים מאוד ויתקשו לתפקד בעבודה, בלימודים – ואז במה הועילו חכמים?

נקודה נוספת שכדאי לבחון היא האם לא תיווצר רוויה בכוח האדם, הרי כמות העובדים במשמרת אינה משתנה, ואם העובד יועסק בשתי משמרות סוף השבוע – יתפוס את מקומו של חברו לעבודה, ויגרום לאבטלתו.

שינוי הוא טוב ומרענן, ולעתים נראה כי המשק קופא על שמריו, אולם יש לבדוק כיצד תשפיע רוח השינוי על המצב בשטח.