המסע אל עבר הבריאות

ד"ר דורון מנצ'ל נשא הרצאה מרתקת בכנס wellbeing – רווחת העובדים, אשר הוקדשה לנושא קידום בריאות העובד במקום העבודה. החידוש בהרצאתו היה החיבור של אנשי משאבי אנוש לתחום הבריאות כמי שיש להם חלון הזדמנויות נדיר להפוך מפונקציה לא יצרנית (אלא תומכת בלבד) לפונקציה שיכולה להביא לארגון ערך מוסף אדיר. איך? דרך קידום בריאות העובדים ויצירת יתרון תחרותי.

ד"ר דורון מנצ'ל: "ההון האנושי הוא יקר, חשוב ומשמעותי, וזה ברור. אז איך זה שאף ארגון שפוי אינו מוותר על תחזוקת צי המחשבים או הרכבים אבל מעט מאוד ארגונים בכלל יודעים מה מצב בריאות העובדים? האם שאלתם את עצמכם כיצד בריאות העובדים משפיעה על הרווחיות? ואולי אתם כן יודעים לשאול את השאלות הללו אבל כמה מכם יודעים לענות עליהן?".

אז למה כדאי לנו לקחת את נושא הבריאות ולקדם אותו כדי לתת לארגון ערך תחרותי משמעותי? היות שהיעדרויות עובדים, ירידה בפיריון, תחלופה, פגיעה בתדמית הארגון וירידה ברמת המוצר והשירות – כל אלה עולים לחברה הרבה כסף. זהו כסף שאפשר לחסוך דרך טיפול נכון בעובדים, מתוך מחויבות לחקור ולפעול למען סביבת עבודה בריאה ועובדים בריאים יותר.
לדברי ד"ר מנצ'ל, הצעד הראשון בקידום בריאות העובדים הינו פיתוח אסטרטגיה מנצחת וזה דורש זיהוי סיכונים והכרות עם תהליכים. לדבריו, קידום בריאות במקום העבודה הוא תהליך המחייב אותנו להתייחס לתחלואה, סיכוני סגנון חיים, בטיחות בעבודה. ד"ר מנצ'ל: "הכירו מושגים כגון 'אובדן פיריון' ו'אורח חיים יושבני'. דעו את המשמעות שלהם ואיך לדבר בשפה הזו."

סגנון חיים הוא הגורם המוביל (80%) לתחלואה כרונית ואובדן פיריון העבודה. סגנון חיים לא בריא הכולל תזונה לא מאוזנת, אורח חיים יושבני, עודף משקל, עישון, השמנת יתר, לחץ נפשי… כל אלה הם מקדמי סיכון שאנחנו יוצרים בעצמנו ולכן אנחנו יכולים למנוע אותם. סגנון חיים שמוביל לאיכות חיים נסמך על 5 עמודי טווח: תזונה, הימנעות מעישון, שינה, ניהול לחצים, פעילות גופנית.

ד"ר מנצ'ל: "אי אפשר לצפות מאדם להיות בריא בקהילה מבלי לתת לו להיות בריא בית. קבוצת הליכה זה דבר כייפי והרצאה של דיאטנית היא מעניינית ומשמעותית לאנשים מסוימים. אבל יכול להיות שתוכנית לניהול לחץ זה מה שדרוש לכם בארגון. כדי לעשות את זה נכון אצלכם אתם צריכים לעשות מחקר, לבדוק מה קורה אצלכם, לקחת את הסיפור של כל עובד, להפוך את הנתונים למידע ולתרגם אותם לפעילות."

מעסיק בארץ יודע שיש ביטוח בריאות. אז למה לו לדאוג לנושא בריאות העובד שלו? 1/3 מסך העלויות של עובד חולה מכוסות על ידי מערכת הבריאות. 2/3 מהם כלל לא נראים. היעדרויות, איוש זמני, עקומת למידה של עובד חדש, הדרכה לממלאי מקום… את כל אלה לא רואים כי הם מתחת לפני המים.

ד"ר מנצ'ל: "אני רוצה להציג לכם מושג שחשוב שתכירו והוא נוכחותיות (פרזנטיזם). אי אפשר לבדוק רק אנשים נעדרים. ירידה בפיריון שנובעת מנוכחות של עובד בלתי כשיר יכולה להיות יותר דרמטית. זה ההיפך מתופעת ההיעדרויות. אם יש אצלכם מעט היעדרויות יש הרבה עובדים לא כשירים. אלה הם עובדים שכבר בדרך לעבודה הם סובלים מקצרת, חוסר כשרות נפשית מרמת הלחץ וכיו"ב. זה מביא לירידה בחצי שעת עבודה בממוצע ביום."

5.5 מיליון ימי עובדה הולכים לאיבוד כמדי שנה בישראל בגלל תחלואה שמקורה במקום העבודה. בגלל זה, בכל יום נעדרים 5% מכח האדם. אבל מישהו יודע כמה עובדים לא כשירים מגיעים לעבודה? פי שלוש! סך כל העובדים הלא כשירים בכל יום הוא 20% כאשר הם מתחלקים ל -% 5 שלא מגיעים ן-15% שמגיעים למרות שהם אינם כשירים והם מייצרים נזק גדול יותר.

אז למה כדאי לנו להשקיע בבריאות העובד בארגון?

משום שהשקעה בבריאות העובד תוביל לירידה ממוצעת של 28% בהיעדרויות, 30% בתביעות עובדים לפיצויים ואובדן כושר עבודה, חיזוק הזיקה למקום העבודה, העלאת הפיריון ב-20%, והחזר של עד 6 שקלים על כל שקל שהושקע בתוכנית הבריאות. התוצאה היא עובדים בריאים יותר, יעילים יותר ופיריון גבוה יותר.

מהם התנאים להצלחה?

• מחויבות ותמיכת ההנהלה
• איסוף, עיבוד נתונים ותקשורת נתונים
• ועדה אחראית ליישום התוכניות. כדאי לעבור הכשרה של נאמני בריאות כדי לגבש קונספט וליישם.
• בנית תוכנית פשוטה, נגישה ומדידה

ד"ר מנצ'ל: "אל תתחילו לפעול מבלי שיהיה לכם שאלון הערכת סיכוני בריאות. זו יריעה באפלה. לא תהיה לכם הזדמנות שנייה לעשות זאת שוב, לכן חשוב לעשות זאת נכון בהפעם הראשונה. אנחנו לא עוסקים ברפואה או ברפואה מונעת, אלא רפואת סגנון החיים והיא פשוטה, נגישה, כייפית, מתאימה, משתלבת… כך שנוכל להתאים את עצמנו תוך כדי תנועה. חייבים להתאים את התוכנית לצרכי הארגון."

לארגון חשוב לתת לקהילה לספק מידע, משאבים, תמיכה בקהילה. התהליך הקריטי הוא להניע ולערב הנהלה ועובדים סביב ערכים ומידות. ההנהלה חייבת להיות מחויבת לתהליך והעובדים חייבים להשתתף. זה מתחיל בהתגייסות והנעה לפעולה, הקמת צוות מוביל, אמידה, תכנון, קדימויות, תכנון, ביצוע הערכה ושיפור. זה מחזור שעובד כל הזמן….

זו פעילות מורכבת רב תחומים, חינוך, התערבויות, יצירת תרבות, גיוס מוטיבציה… הרבה מילים שמאחוריהן יש הרבה עבודה ופעילות. אז למה אנחנו נאבקים כדי להפיץ את התורה? מהסיבות הבאות:

• חסמים בירוקרטיים ומנטליים.
• תלות הדדית.
• אין מודעות.
• זה לא נושא נחשב בעיני הפוליטיקאים.

לפני 3 עשורים חשבנו שחינוך הוא חזות הכל ושהוא מספיק. אנשים יבינו את סיכוני בריאות במזון מהיר, עישון, אלכוהול. הם יבינו את החסרות שבסיכון ואת היתרונות של אוכל בריא, ספורט… הם ישתמשו ביעד כדי לעשות שינוי.

מה שאנחנו יודעים להגיד היום בוודאות זה שחינוך וחשיפה לעובדות לא מספיק ובכלל אולי לא חשוב. היום אנחנו יודעים שהאתגר הוא לא לאתר מידע ולהפיצו, אלא להבין איך להניע אנשים וליצור מוטיבציה, איך לבנות תוכניות תפורות אישית, איך לתת לעובדים כלים ליישום התנהגות חדשה תוך התגברות על הרגלים ישנים. לייצר סביבה פיזית ותרבותית בבית, בעבודה ובקהילה, סביבה שהיא בראש ובראשונה מקדמת בריאות.

פורטל HRus מודה למשתתפים ומחזק את תושבי הדרום, בתקווה לימים שקטים.
נתראה באירועים הבאים שלנו – לאירועים וכנסי משאבי אנוש – לחץ כאן!