קונפליקטים מובנים קיימים בכל ארגון. כשמו כן הוא, קונפליקט מובנה מצוי מעצם המבנה- של הארגון, של האגף או כל יחידה אחרת. לעיתים, הקונפליקט המובנה בא לשרת את מטרות הארגון ולעיתים הוא אינו מבוסס על מחשבה מעמיקה אלא על מבנה שהיה נכון לעת מסוימת ועכשיו פחות.
אני מזמינה אתכם לחשוב על ניהול קונפליקטים מובנים בארגון שלכם. הבה נתבונן במספר דוגמאות:
- דוגמא שכיחה מהתעשייה- קונפליקט מובנה בין מחלקת האחזקה לבין מחלקת הייצור. כל מפעל מכיר את הקונפליקט המבוסס על הטענות ההדדיות. במחלקת הייצור טוענים שמחלקת האחזקה אינה מבצעת אחזקה איכותית ולכן ישנן תקלות טכניות. מחלקת האחזקה תטען שמחלקת הייצור לא מתפעלת את הציוד ברגישות ובמקצועיות הנדרשות וכך יוצרות נזק לציוד.
- בתעשיית ההי טק קיים קונפליקט מובנה בין תחום ניהול המוצר לבין הפיתוח. ניהול מוצר רגישים וקשובים מאוד לדרישות הלקוח ולעיתים הדבר אינו מתיישב עם האופן בו בפיתוח רואים את התהליך- הן מבחינת לוחות זמנים והן ביכולת להתאים את תהליך הפיתוח מבחינה טכנית.
- קונפליקטים מובנים רבים נוספים קיימים בארגונים- למשל, קיים חיכוך בין מחלקת המכירות למחלקת התפעול על רקע גובה מלאים.
- דוגמא שכיחה מתחום ההיי-טק- קונפליקט מובנה בין מחלקת השיווק למחלקת הפיתוח. מחלקת השיווק מעוניינת להעניק שירות איכותי ללקוח ולקדם את המכירות כך שמבטיחה ללקוח הבטחות שאינן תמיד ברות יישום הן בהיבט הטכני והן בהיבט לוחות הזמנים. מחלקת הפיתוח מתמודדת עם עומס פרויקטים ואינה יכולה לעמוד בלו"ז ובדרישות המוכתבים על ידי אנשי השיווק.
האם יש לטפל בקונפליקט מובנה?
לא אחת אני נשאלת את השאלה הרלוונטית כל כך- אם הקונפליקט מובנה מעצם המבנה הארגוני, אז למה לטפל בו? האם יש לטפל בכל קונפליקט מובנה? ואם כן – כיצד נדע?
קונפליקט מובנה יוצר את המתח הנדרש או הבלתי נמנע בין היחידות השונות, לשם קידום מטרותיו של הארגון. בלהט הניסיון של כל צד לממש את היעד שלו (מקסום מכירות, מקסום זמן בין תקלות, מקסום הייצור וכד'), ישנה שחיקה בראייה של המטרה המשותפת. כך קורה, שמטרות במקום אחד מושגות על חשבון המטרות של הצד השני. ומה ברמה המצרפית? האם אתם מודדים את הרמה המצרפית ואת אחריותו של כל צד לכך?
בארגונים עסקיים המטרה המרכזית היא יצירת רווח. כאשר הקונפליקט המובנה יוצר נזק רב מהתועלת, כאשר המחירים אשר הארגון משלם סביבו רבים מהתוצרים אותם הוא מניב, זהו דגל המאותת שיש לבחון את הסיטואציה ואף לתת לה מענה.
אחד הנזקים שנוצרים מטיפול בלתי מבוקר בקונפליקטים מובנים, הוא פגיעה במערכות הקשרים בין היחידות. פגיעה זו חוסמת את צירי התקשורת, מקשה על קידום המשימות המשותפות ומפרה את האיזון הבריא של האגו.
בתהליכי בניית הסכמות שאני מנהלת במצבים מעין אלו המטרה הנה יצירת האיזון המתאים לאותן נקודות השקה העומדות בסתירה בין היחידות, תוך בניית תשתית תקשורת איתנה, המאפשרת דיון בכל נושא עתידי שיהיה נתון המחלוקת. האיזון הנכון מאפשר בה בעת שמירה על האינטרסים של כל יחידה בפני עצמה, תוך חתירה משותפת למימוש האינטרסים הארגוניים.
הכותבת הנה מומחית לניהול קונפליקטים ובניית הסכמות. לחצו כאן לפרטים נוספים
